|
||||
|
||||
אני לא מבין - מה נלקח מהפרסים - סיפור המרד היהודי והעצמאות היהודית לאחר הנצחון על היוונים, שקרה במציאות וזוכה לתימוכין? או שמא מה שנלקח הוא התאריך בלבד? האם יש לך תימוכין כלשהם לעובדה שהתאריך בו נחגג חנוכה (כ"ה בכסלו) הוא אינו התאריך בו נוצחו היוונים? אני לא בא לסנגר על אגדת כד השמן - אני רק רוצה לציין שלמיטב ידיעתי האירועים שנחגגים בחנוכה הם אמיתיים לחלוטין. דרך אגב - לשבועות ולסוכות אין שום אלמנט לאומי, למיטב ידיעתי. מדובר בחגים חקלאיים (ניתן לקבל לכך רמז מהשמות "חג האסיף" ו-"חג הביכורים") לחלוטין, שכוללים גם הודיה לאל על היבול. לפסח אכן יש אלמנטים לאומיים, אבל לאומיים בלבד. מעניין אותי לדעת מאיזה חג פגאני הוא לקוח. |
|
||||
|
||||
פסח הוא ראשית קציר שעורים. ולגבי חנוכה- יש חגי ''אור'' בדתות רבות בתקופה זו- כריסמס כמובן. וגם ''דיבאלי'' של ההודים. יש אפשרות סבירה שחג החנוכה, שמציין מאורעות שאכן קרו, ''הולבש'' על חג האורות הקדום. אין ספק שי-ם שוחררה מתישהו בתקופת השנה הזאת. אבל כל הסיפור על נס כד השמן, שבגללו מדליקים נרות שמונה ימים, ובגללו אוכלים מאכלים נוטפי שמן... נו. |
|
||||
|
||||
הוא נחגג בירח המלא הראשון שאחרי יום השוויון (האקווינוקס) האביבי. יום השוויון האביבי נחשב בעולם העתיק לתחילת השנה (וזה הרבה יותר הגיוני מאשר לחגוג את ראש השנה בסתיו, או באמצע החורף). |
|
||||
|
||||
לאו דווקא. באגן הים התיכון חוגגים את ראש השנה בסתיו, לאחר האסיף האחרון ולפני ראשית הגשמים ותחילת החריש. זהו תאריך הגיוני מאוד לאיזור שבו הוא נחוג. |
|
||||
|
||||
אפשר דוגמאות לתרבויות ים-תיכוניות שחוגגות/חגגו תחילת שנה בסתיו? אגב, ניסן באמת היה "ראש לחודשי השנה" בתנך. אח"כ (עם גלות בבל?) העבירו לסתיו. כך שזו דוגמא אחת לתרבות ים-תיכונית קדומה שחגגה ראש שנה אביבי. אך אשמח להארות והערות בנושא. |
|
||||
|
||||
את מערבבת את הזמנים. חודש ניסן, כמו יתר שמות החודשים בעברית היום, לקוחים מהשמות הבבליים, ובלי ספק הביאו אותם בני ישראל מגלות בבל. התנך לא מציין בדיוק את סדר החודשים שנחוגו לפני כן, אבל קיימים שמות של כמה מהם - ירח בול, ירח זיו, וכדומה. ובכתובת גזר הם מופיעים בשמותיהם הקדומים האלה, בעוד שסדרם הוא כמו שאנחנו נוקטים היום. כלומר, היום הסדר הוא הקדום, אם התחלת השנה עם החריש והגשמים בסתיו, אבל השמות נשארו בבליים כמו אחרי שיבת גלות בבל. |
|
||||
|
||||
כתוב "החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה" (שמות יב ב); ו"היום אתם יוצאים בחודש האביב" (שמות יג ד); כך שגם אם "ניסן" הוא שם מאוחר יותר, עדיין ברור שהחודש שבו נחגג פסח, שהוא חודש אביבי (ואולי "חודש האביב" הוא שמו הקדום) נחשב לראשית השנה. ואם לחזור על שאלתי בתגובה הקודמת שלי: הדת העברית היא דוגמה לתרבות ים תיכונית קדומה שציינה את ראש השנה באביב. וביקשתי לדעת אם יש לך דוגמאות לתרבויות ים תיכוניות שחגגו את ראש השנה בסתיו, כדברייך. |
|
||||
|
||||
באשר לחגים - אני כרגע מחפשת חומר על כך ולא יכולה להשיב תשובה ישירה. לא אמרתי שחגגו את ראש השנה בסתיו, אלא שבכתובת גזר, מהמאות ה-11-12 לפנס"ה, "ירח אסיף" (תשרי) מופיע ראשון ברשימה ו"ירח קיץ" (אלול) מופיע אחרון. |
|
||||
|
||||
תגובה 84482 |
|
||||
|
||||
דעתי היא, שמה שכתוב בתנך מאוחר יותר מהכתובת של גזר, והבחירה בניסן כראשון החודשים גם היא השפעת בבל ולא השפעת החיים החקלאיים בכנען המשתמעים מכתובת גזר, הבוחרת בתשרי כראשון החודשים. |
|
||||
|
||||
גם אם את מניחה שכל ספרי התנ''ך מאוחרים ללוח גזר, אין ספק שחלקם קדמו לגלות בבל ואף לעלייתה של בבל ככוח תרבותי שעשוי להשפיע השפעה גדולה כל כך. ההבדל בין הספירה היהודית לספירת העמים בולט במיוחד בספרי עזרא ונחמיה. על אף ששני הספרים קרובים מאוד בזמנם ובתוכנם, החודשים נמנים בספר עזרא מניסן ובספר נחמיה מתשרי, פרט למקרה שבו מועתקת רשימה אחת בשני הספרים ובה החודשים נמנים מניסן. |
|
||||
|
||||
בט''ו בחודש. חריגה מתבנית זאת היא שדורשת הצדקה. התאריך הבלתי שגרתי דווקא מחזק את הטענה שזה תאריך בעל משמעות. |
|
||||
|
||||
החלק בחנוכה שנלקח מהפרסים הוא אותו חלק בנצרות שנלקח מהם - מולד השמש לאחר היום הקצר ביותר בשנה. הדלקת ה''אורים'' בחג, בייחוד ההגברה מנר אחד לשמונה, כפי שהסברתי (שהמספר שמונה היה מקודש לשמש) היא אותה חלק בחנוכה. סיפור המלחמה והניצחון על היוונים (שיכול להיות היסטורי - בזה אני מתמצאת פחות), וכמובן, מציאת כד השמן שהספיק לשמונה ימים שהוא מיתוס טהור, הולבש על החג הזה שכנראה נחוג בידי הגולים ששבו מבבל ומפרס בתקופת עזרא ונחמיה ובנו את בית המקדש השני. |
|
||||
|
||||
האלמנטים הלאומיים של סוכות ושבועות קשורים ביציאת מצריים - סוכות ''לזכר הסוכות בהן ישבו אבותינו במדבר'', ושבועות, כמובן, לזכר מתן תורה בהר סיני. |
|
||||
|
||||
פסח הוא חג האביב - חג קציר שעורים שנחוג אצל הכנענים באכילת מצות. הוא חג הכלולות של ה''דוד'' עם כלת האביב, תהיה אשר תהיה (השולמית, השונמית, ''יונתי בחגווי הסלע, וכדומה). רוב היסודות של פסח הם יסודות פגאניים, כולל אפילו ''אביב'' ימיו של עם ישראל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |