|
||||
|
||||
היחס המיוחד של הנצרות ליהדות נובע מתחרות על פרשנותם של אותם כתבי קודש. לאיסלם לא היתה בעיה כזאת - היתפתחותו לא היתה מהיהדות אלא רק בעלת קשר חלקי ורופף, ולכן ביה''ב יחסו ליהודים היה יחסית סובלני יותר. (פירוט והרחבה בספר ''בין הסהר והצלב'' מאת מרק כהן.) |
|
||||
|
||||
היו מספיק בעיות כאלה משל עצמו, בפילוג סונים-שיעים, מכדי שיהיה בתחרות עם היהודים. |
|
||||
|
||||
גם בנצרות היה הפילוג והיריבות של אורתודוקסים-קתולים (שהתפרצה אל פני השטח ביחוד במסעי הצלב) והמלחמה של הקתולים בכתות ה''כופרות'' כגון הקתרים. (רק הרפורמציה הפרוטסטנית הצליחה לראשונה להקים אלטרנטיבה לקתוליות במערב אירופה, הרבה מאוד בזכות הדפוס.) |
|
||||
|
||||
הפלג בין הסונים לשיעים הוא אותו ויכוח על פירוש הכתבים. האם הגרסה הקיימת היום היא הנכונה, או שהסוחרים המרושעים בימי מוחמד שינו את דבריו כדי לנשל את בניו מהירושה? לא כל פיצול הוא כל פיצול. זה ספציפית מתאים לקריטריונים שהוגדרו קודם. |
|
||||
|
||||
אם הקוראן היה נגזר מהתנ''ך, כמו הברית החדשה, גם היהודים היו מעורבים בויכוח זה, לא לגבי הקוראן עצמו, אלא על הצדקתו כהמשך ברור לתנ''ך ולפיכך ביטול הכתבים היהודים שאחרי התנ''ך. מכיון שהקוראן רק מבוסס חלקית, שטחית ואינטואיטיבית על התנ''ך, והאיסלאם היא לא נגזרת ישירה של היהדות כמו הנצרות, לא היה קיים ויכוח כזה ועוינות אנטי-יהודית המתפתחת מהדת (להבדיל מיחס מתנשא של דת נחותה ובזויה יותר). כמו שנאמר ''אין קשה משנאת אחים''. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |