בתשובה לAmit Mendelson in La Paz, 08/08/02 4:17
Waste of public money 83731
Willow • בתשובה לAmit Mendelson in La Paz יום ה', 8/8/2002, 14:59
היי again,
האם במקרה קראת השבוע (איני זוכר בדיוק באיזה יום) את
המאמר של נחמיה שטרסלר על כביש חוצה ישראל ושפירית הביצה ?
בכל מקרה,הוא העלה שם כמה נקודות מעניינות,
אני בטוח שלך יש כמה דברים להגיד בנדון,
אשמח אם תתייחס לכך בהזדמנות.

תמשיך להנות בלה-פס.
Waste of public money 83804
עמית מנדלסון בחזרה בלימה • בתשובה לWillow יום ה', 8/8/2002, 21:58
יש פה פונטים בעברית, אז יותר נוח:
1. הטיעון "שקודם כל ימכרו את המכוניות הפרטיות שלהם" נראה לי כטיעון אד-הומינם - התקפה אישית על מנהיגי הירוקים, במטרה לסטות מהנושא האמיתי.
גם אני, בהעדר קו אוטובוס או רכבת ישיר לעבודתי, משתמש ברכב פרטי בכל יום עבודה. אין זה אומר שאני מרוצה מכך, ואשמח ליום בו יהיה קו אוטובוס מרמה"ש לאזור התעשייה עתידים.
מר שטרסלר מדבר על הקלה גדולה שתהיה בכבישים הראשיים עם פתיחת כביש 6. ברור מאליו שהקלה כזו תעודד יותר אנשים לקנות רכב פרטי, ובסופו של דבר יימחק יתרון זמני זה.
בצמוד לכביש 6 ברוב הקטע המרכזי, מבן-שמן עד צומת משמר הגבול (צומת עירון לשעבר), עוברים כבישים 444 ו-‏574. כבישים אלו צרים ומשובשים. בעבר הציעו הגופים הירוקים את הרחבת כבישים אלו לציר דו-מסלולי, כתחליף סביר לכביש 6, בלי לסלול כביש חדש ומיותר. נראה שכביש חדש יותר אטרקטיבי.
מר שטרסלר מדבר על תושבי באר-שבע ויקנעם. זו דוגמה גרועה. כביש חוצה ישראל לא עובר בבאר-שבע, אלא יעקוף אותה. תחנת הרכבת החדשה בבאר-שבע נמצאת במרכז העיר, וניתן להגיע אליה מכל מקום בעיר יותר בקלות מאשר להגיע לכביש שיבתר את רכס הגבעות מצפון-מזרח לעיר ואינו נכנס אליה. גם לתושבי יקנעם אין שום בעיה תחבורתית להגיע כיום למרכז הארץ. אם יש להם בעיה, היא נעוצה בהעדרה - עד היום הזה - של תשתית רכבתית בצפון מחוץ לקו חיפה - נהריה.
הפקקים גורמים לתאונות, אך תאונות במהירות 25 קמ"ש הן הרבה הרבה פחות קטלניות מתאונות במהירות 110 קמ"ש. זו עובדה ידועה ומוכחת.
נחמיה שטרסלר מתעלם בשיטתיות מנושאים סביבתיים שונים כמו השפעת הכביש על מקורות הירקון. שטח ניכר סביב מקורות הירקון אסור לבנייה שכן המים משמשים לשתייה בגוש-דן, ונמצאים בסכנת זיהום. סלילת כביש מהיר תיצור בהכרח תשטיפים של מים מזוהמים בדלק ושמן לצידי הכביש - ומשם הדרך קצרה למאגר המים החשוב.
מצוקתם של תושבי המשולש, שהכביש מבתר את אדמותיהם החקלאיות, אינה מעניינת כלל, וכך גם השאלה הבטחונית של התבונה שבסלילת כביש מהיר צמוד לקלקיליה וטול-כרם.
מעבר לכך, מר שטרסלר מתעלם מכך שלשכבות החלשות באמת, גם החזקת מכונית פרטית היא בחזקת מותרות. במה בדיוק יעזור הכביש לאנשים אלו?

נזקים כלכליים של 750 מיליון ש"ח בשנה? אני מערער על כל שיטת החישוב. האם היא כוללת את הנזק לציבור עקב הטיפול באלפי פצועי תאונות הדרכים בכבישים בשנה? (להזכיר - הרכבת היא כלי התחבורה הבטיחותי ביותר לנוסעיו בישראל). האם היא כוללת את הנזק לציבור עקב זיהום האוויר המתמשך? הנזק הבריאותי? הנזק התיירותי שנגרם לתל אביב, שמרכזה נבנה כעיר לבנה והיום הוא ברובו אפור דהוי?
האם היא כוללת את הנזק שנגרם עקב ניצול קרקע בזבזני? שטח הקרקע הדרוש לרכבת קטן יותר מהכביש, בפרט במחלפים - ששטחי הקרקע הכלואים בהם חסרי כל ערך סביבתי, ויש בעיה ממשית של נגישות תחבורתית לתוכם. יותר מכך, אפשר היה להכניס קטעים מהכביש למנהרות ולאפשר כך שימוש כפול - על-קרקעי ותת-קרקעי. לאחר שנסלל הכביש, איש לא ינצל את תת-הקרקע מתחת לתוואי.
האם היא כוללת את הנזק שנגרם למדינה עקב בריחת הון לחו"ל? אין כיום שום ייצור של רכב פרטי בישראל. כל רכב חדש שנקנה בארץ מיובא, ומשמעות הדבר בריחת כסף ישראלי לטובת הכלכלה היפאנית, הקוריאנית, הגרמנית ואחרות. זאת בעוד השקעה ברכבת מצמצמת את בריחת ההון לחו"ל - בכך שלאחר השקעה ראשונית גבוהה, יש הרבה פחות צורך ברכישת כלי רכב פרטיים חדשים. זוהי נקודה שלדעתי לא הועלתה מעולם מצד הגופים הירוקים בארץ - וחבל.
ישראל מחמיצה את ההזדמנות לפרוייקט לאומי אמיתי של עורק רכבתי שני בישראל. לו היו לנו מנהיגים בעלי חזון סביבתי אמיתי, יכולנו היום - במקום כביש מיותר - לסלול עורק רכבתי ארצי, שהיה נכנס לערים לאורך התוואי בקטעים תת-קרקעיים.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות