|
||||
|
||||
בני קיבוץ רביבים ובנותיו |
|
||||
|
||||
אלא שאז קשה לדעת אם הכוונה היא לבנים והבנות של קיבוץ רביבים, או לבני הקיבוץ והבנים של בנות הקיבוץ. |
|
||||
|
||||
אז היה כתוב "ובנותיהם". לא? |
|
||||
|
||||
נכון, אבל מה אם היה צורך לשכתב "הבנים והבנות של קיבוצי הגליל"? התשובה: אין צורך לשכתב. המילה "של" היא מילה נאה שאין סיבה לא להשתמש בה. |
|
||||
|
||||
כמובןף, אפשר גם להתחכם ולכתוב ''בנות קיבוצי הגליל ובניהם''... |
|
||||
|
||||
ואז לא ברור אם ''הבנים'' הם של קיבוצי הגליל, או סתם בנים. |
|
||||
|
||||
זה בטח מופרך דקדוקית, אבל במקרה השני אני הייתי שם פסיק כדי להבהיר: "הבנים, והבנות של קיבוצי הגליל". |
|
||||
|
||||
לא, לא הבנים של הבנות של הבנים, אלא של בנות הקיבוץ. נניח שמדובר לא בקיבוץ אלא בחברה, ויש לה חברות-בת. במשפט ''בני חברת עלית ובנותיה'' לא ברור אם אלה הבנים של חברת עלית ושל חברות הבת שלה, או הבנים והבנות של עלית. |
|
||||
|
||||
אתה יכול להישאר בתחום הגיאוגרפי: בנות של עיר הן ערי הלווין. "בני חיפה ובנותיה" - האם נכללים בהם בני קרית אתא? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |