|
||||
|
||||
40-60 זה יחס הקלוריות, הלא כן? אם מסתכלים על חלבונים - שהם אבות היסוד החיוניים יותר - אני חושב שהיחס נוטה לטובת הבשר (אבל בהסתייגות שהסטטיסטיקה הזאת לקוחה משבטי ציידים-לקטים מודרניים, ולא בהכרח נכונה לאדם הקדמון). |
|
||||
|
||||
לא נעים, אבל אני לא זוכר בדיוק של מה היחס. אולי הכמות בקילוגרמים? |
|
||||
|
||||
אם ניקח דוגמא קונקרטית, אז ממספרים שקראתי על שבט ה!קונג ממרכז אפריקה, היחס הוא 70% תצרוכת קלורית לקט, ו30% ציד. בשבט הזה ספציפית, לגברים מותר לעסוק בלקט, למרות שהם עושים זאת רק אם אין נשים שיעשו זאת במקומם (כמו בעת מסע ציד בו הם נעדרים זמן ארוך). מאידך, ציד נחשב טאבו לנשים, ואסור להן לעסוק בו. אגב, ציד חיות קטנות, כמו קיפודים וכד' נחשב שם ללקט, לא לציד. סה"כ, נראה שהשיטה עובדת לא רע בשבילם. אם אני זוכר נכון, סה"כ הקלוריות שהם אוכלים שם ליום עומד על כ2300 קלוריות ליום בממוצע (!). זה כלל לא מצב רעב, בניגוד למה שהיית מצפה ממי שחי במדבריות הגובי. אבל, כפי שציין השוטה, כל הידע האנתרופולוגי שיש לנו כיום מבוסס על חברות פשוטות שראינו בימינו (המאה ה18 המאוחרת ואילך), ובאיזורים קשים למחייה (1) (מדבריות, ערבות שלג, וכד'). לא ניתן להסיק כמעט דבר על איך זה עבד בפרה היסטוריה באזור אירופה, פשוט כי שם חברות הלקטים ציידים התפתחו, והלכו לחקור חברות לקטים ציידים אחרות... (1) זה כמובן לא נכון באזור קו המשווה, שם דווקא קל מאד לחיות, אבל גם משם אי אפשר להסיק כמעט כלום על התרבות האירופאית המוקדמת. |
|
||||
|
||||
גם אתה לקחת את "אנתרופולוגיה תרבותית" אצל ד"ר צילי דולב-גנדלמן? ואגב, לא מדבר גובי (שבמונגוליה). נדמה לי שבקלהרי. |
|
||||
|
||||
כן, וצודק לגמרי. |
|
||||
|
||||
אם אני זוכר נכון, הם עובדים משהו כמו 8 שעות בשבוע כדי לספק את צרכיהם. בשעתו זה עשה עלי רושם כביר, אבל אח"כ עשיתי חשבון שגם האדם המודרני עובד משהו כזה בשביל האוכל. |
|
||||
|
||||
מי? הזכרים, בממוצע, אולי. נשים מלקטות כל יום כל היום והולכות כ5-30 ק"מ ביום ברגל לפחות. רק ההליכה זה כבר יותר מ8 ש"ש. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |