|
||||
|
||||
בהתאם לבקשות ממקום אחר, אנסה להשיב על השאלות וההערות כמיטב יכולתי. "הרקולס" אינו השם בעברית אלא ברומית. השם היווני המקורי הוא "היראקלס" שמשמעותו "תהילת הירה". זו הסיבה שעל אף הסיפורים (המאוחרים כנראה) על רדיפתה של הירה אותו, כל קיומו של הגיבור הזה היה לכבוד שמה ותהילתה של האלה הגדולה הירה. הוא היה בנה של האלה במשמעות הסמלית, כלומר - כמו גיבורים מסוגו - נולד סמלית לאלה כש"הוכתר" לגיבור, התחתן אתה ככלה כשנעשה לראש השבט, והיה לאל לאחר מותו כקרבן לכבודה. כפי שכבר הערתי, האגדות הכתובות שהגיעו אלינו הן בהכרח מאוחרות יותר מיצירת המיתוס המקורי הנעוצה בתקופות שלפני הכתב. יש כאן, כמובן, ספקולציה מסויימת, אבל היא מבוססת במקרים רבים על תמונות ופסלים מאותה תקופה של טרום-הכתב. לכתוב "יאסון" או "יזון" זה עניין של בחירה, מאחר שהשם אינו עברי והמבטא אינו ברור בתכלית. הבחירה שלי מבוססת על הרגל מילדות, לא יותר. אבל הבחירה שלך אינה טובה או רעה יותר. אני לא יודעת מה פירוש המלה "אוואטר". לפי "שיווה ביער האורנים", נולד ראמה (אני רואה שטעיתי כאן) למלכה קאוסליא, לאחר שחזתה בהופעתו של אל האש אגני. כלומר, כפי שהערתי במאמר, אמו היתה ידועה בשמה, ורמת מעלה, אבל מאחר שאביו לא היה ידוע ייחסו את אבהותו לאל כדי שלא יכונה "ממזר"... המאמר בפירוש מתבסס על מיתוסים אירופיים ומזרח-תיכוניים - אני לא יודעת מספיק על אלה של יבשות אחרות כדי לכתוב עליהם ולכן לא אתייחס למה שאתה אומר עליהם. אין שום הוכחה שבני תקופת האבן לא הכירו אלים - לדעתי, שרידי השבטים ה"פרימיטיביים" אותם גילו האירופים לא טרחו לספר להם בדיוק במה הם מאמינים - בדרך כלל, אילו קראת את האלה הלבנה, היית רואה איך היו שבטים אלה שומרים בסוד על שמות ואופי אליהם. בכל אופן, קיימת עדות רבה וחותכת על כך שהם האמינו באלת פריון אחת גדולה - בכל מקום שלשם הגיע האדם הוא האמין באמא אדמה, ואת זה לא אתה ולא שום אדם אחר יכול להפריך. השמאניזם, לדעתי, מראה על מצב מנוון של העמדה הדתית, גם של שבטים "פרימיטיביים" כביכול, אולם גילו האירופים. אפילו אם הם עדיין בשלב של תקופת האבן, עברו אלפי שנים מאז שיצא ההומו סאפיינס מאפריקה, ובמקומות רבים גם מאז שהגבר גילה את חשיבותו בהולדה. אם תקרא את מלינובסקי, תיווכח שעוד בשנות ה-20 למאה הקודמת לא ידעו הגברים משבטים תושבי איי האוקיינוס השקט מאין הרות הנשים - חלק חשבו שמהרוח, או ממקורות אחרים, אבל לא מהם.וידיעת ההאבהות היא שהפכה את הקערה על פיה ונתנה לגברים את הכוח על הנשים. ההשקפה שלך שמיתוס נועד להסביר או לשעשע מוטעית מעיקרה. מאחר שהוא מורכב משפת סמלים, היה צורך להבין את הסמלים כדי להפיק תועלת מהמיתוס. בכל אופן, המלומדים יודעים כיום שהמיתוסים הפגאניים הקדומים תיארו מעשי פולחן דתיים, כפי שהם עושים עד היום. תרבות מטריארכלית לא היתה צריכה להתפתח - היא המצב הטבעי כאשר האם היולדת צריכה לדאוג לילדיה במשך זמן רב. היא זו שיצרה את הבית המשמש מחסה לילדים האלה, היא שסיפקה להם מזון והגנה עליהם (לפעמים גם מפני הזכרים, שלא ידעו את תפקידם ביצירת הילדים). לך תוכיח אחרת - או לפחות הבא ראיה הגיונית ולא כי "כך זה היום לכן כך היה תמיד" - אין לך ראיה יותר מוטעית מזו! |
|
||||
|
||||
הא לך הוכחה: אצל כל קופי האדם, החברה הקיימת היא פטריארכלית, בין אם נניח שהם יודעים אם מקור ההריון ובין אם לאו. יוצא הדופן היחיד הוא הבונובו, ששם אין שליטה ברורה של אף אחד מבני המינים, אם כי הזכרים עדיין יותר אלימים מאשר הנקבות. אינני בטוח לגבי הגנה מפני איומים אצל בונובואים, אבל אצל שימפנזים הזכרים הם שיוצאים למסעות הרג בקרב שבטים סמוכים, ופעמים רבות מטרת המסעות הללו היא לחטוף נקבות ולהביאן אל הטריטוריה שלהם. לא בדיוק דומיננטיות נקבית. |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני יודע, בקרב הבונובוס' הנקבות הן הבוסיות. |
|
||||
|
||||
סמוך עלי. קראתי את הספר1. הן לא. |
|
||||
|
||||
מה אתה משווה בין "פטריארכיה" של קופים לבין פטריארכיה שגברים המציאו? הקופים ברובם לא אונסים כמו הגברים ולא כולאים במרתף כמו הגברים ולא מחוקקים חוקים נגד הטבע הנשי/נקבי כפי שגברים. וזה שהם חזקים יותר ואלימים יותר? להיפך, זה מחזק את הטענה הנשית שזכרים מטבעם אלימים ומנפץ את הטענות הפסאודו-מדעיות-מומצאות של גברים אנטי פמיניסטים כאילו נשים אלימות באותה מידה (בדיחה טובה). |
|
||||
|
||||
טלה שלום, פעם ראשונה שאני בפרורום זה וכבר יש לי משהו לאמר(: בקשר לראמה, ראמה הוא ראינקורנציה (כנראה שזה מה שהתכוון מי שכתב את המילה "אווטאר") של האל וישנו. האגדה מתגלגלת כך: לפני המון המון זמן נולד אדם בשם ראוונה, הוא נולד מעוות (בלי רגליים ובלי ידיים) והיה, כמובן, מאוד עומלל.כדי לזכות בחסד הוא יצא למסע למקדשו של וישנו(לא נורא שאין לו גפיים בהינדואיזם זה בסדר)ובהיגעו לשם סיגף את עצמו משך כמה מאות שנים. בסופו של דבר וישנו היטה לו חסד והעניק לו עוצמה אדירה ובין השאר גם 10 רגליים ועשר ידיים מכל צד וכן 10 ראשים. כך שבעצם ראוונה הפך למפלצת וכך הוא גם התנהג. האלים לא ידוע מה לעשות איתו ואף אחד לא אדם ולא אל לא יכול להרוג אותו. ואז הם הגיעו לפתרון: וישנו החליט להיוולד באופן חלקי בבן אדם כלשהו, כך מלך אויודיה, דשרהטה שלו שלוש נשים ואין אף בן זכר, מקבל הוראה להקריב קורבן לאלים במהלכו הוא מופיע מהאש פורושה (לא אסביר מי זה -זה סיפור בפני עצמו) או לפי גירסות אחרות אגני (יש עשרות ראמאיינות)ומגיש למלך חלב קדוש בהוראה לחלק אותו בין נשותיו, אבל (!) לא באופן שווה, אשתו הבכורה קאוסליה מקבלת את המנה הכי גדולה (חצי) ויולדת את ראמה. כלומר ראמה הוא התגלמות של וישנו אבל לא לגמריי(שהרי כזכור אל לא יכול להרוג את ראוונה ולמטרה זו בכלל התחלנו את הבלאגן, משכן יש בו את החלק הכי גדול של וישנו. כלך שזה לא מדוייק שאביו היה לא ידוע בייחוסו, היה ידוע גם ידוע. לגביי המטריארכט, אני מסכימה איתך לחלוטין, בכל העולם, לאחר שלב האמונה בכוחות הטבע, התגבשה אמונה באלוהות או אלוהויות נשיות, שזוההו עם אמא אדמה, עם החיים וגם עם המוות שכן זהו חלק מן החיים. באזורינו היה זה בעיקר הפולחן לאשתר (נדמה לי שכך אומרים את זה בעברית). בכל אופן כיף לי מאוד לדעת שיש פורום כזה ויש אנשים נפלאים שיודעים דברים מדברים על דברים ומתעניינים. בברכה yaya
|
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |