בתשובה לאשר לבשן, 05/08/02 13:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תודה על הקישור, ניסיתי כמה פעמים למצוא קישור מוצלח ולא מצאתי (סעיף 49, למי ששכח). בכל מקרה, בהתאם לסעיף, אני לא רואה כיצד ניתן להשתמש בפיסקה הזו לצורך הצדקת גירוש מהסוג שמדובר עליו. אין להפריד בני משפחה (כך שאי אפשר לגרש רק את אחיו/אביו/אימו של המחבל המתאבד) וקשה לראות את הצורך הצבאי (מה, בדיוק בחדר של האח של המחבל המתאבד צריך להקים תצפית של צה"ל?). יש לך רעיונות "יצירתיים" לאפשרות שימוש בסעיף להצדקת גירוש כפי שמסתמן? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן יש לי כמה רעיונות. אפשר לגרש את כל המשפחה ביחד. אפשר לגרש את כל השכונה, בטענה שהשטח דרוש לצורך צבאי. אפשר לטעון שאנו מפנים את התושבים לצורך הגנה עליהם מפני פגיעות של F-16. במילים אחרות, אין לי רעיון. אם באמת ובתמים מגיעים למסקנה שגירוש בני משפחה יפתור את בעית המתאבדים, יש להתעלם מאמנת ג'נבה. אני מסופק אם גירוש משפחות ישיג את המטרה. חשבתי על שני אופנים בהם עשוי הגירוש להשפיע: מחבל החש אהבה עמוקה למשפחתו עשוי להירתע מלרצוח כדי לא לפגוע בה. משפחות בהן היחס לבן המשפחה המחבל הוא רעוע, עשויות להסגירו כדי להימנע מפגיעה. כמובן, לו אהבו ההורים את בנם, היו מסגירים אותו כדי להצילו, גם ללא החשש להיפגע, או תומכים בו ובדרכו גם במחיר גלות. אני מנחש שהגלות בעזה אינה קשה עד כדי שתשפיע באופן זה או באופן זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שיש כבר כמה דוגמאות למשפחות בהן הקשר לא היה רעוע כלל וההורים הסגירו את בניהם כדי להצילם ואולי גם כדי להציל את עצמם, מהריסת ביתם למשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאמרתי, אני מאמין שהורים שאוהבים את בנם בהחלט עשויים להסגירם כדי להציל אותם. לא שוט הגירוש הוא שישפיע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גולדה מאיר אמרה פעם שהסכסוך הישראלי-פלשתינאי ייפתר ביום בו תאהבנה אמהות פלשתינאיות את בניהן יותר מאשר הן שונאות אותנו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |