בתשובה לערן בילינסקי, 04/08/02 13:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם כבר, אז עדיף לקחת את הסיור בעקבות ג'ק המרטש, אבל זה כבר לא ספר. גם בקנדה הצטרפתי לטיול רגלי בעקבות סיפורי השדים של העיר (אני חושב שזה היה אוטווה, אבל יכול להיות שאני טועה). לא היה מרשים במיוחד, ת'אמת. כאילו, כמה פעמים אפשר לספר על בניינים ששמעו בהם דברים מוזרים, שאנשים נמצאו בהם מתים בנסיבות לא ידועות ושאר ירקות? איפה הדם?! אהם. זה לא ממש קשור לדיון. תסלחו לי. מה שכן, המדריכה בסיור הייתה קנדית מתוקה להפליא. לא חשוב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כבר עשיתי פעמיים את ג'ק המרטש. :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשבוע שעבר באמסטרדם רציתי את מוזיאון העינויים. לא לקחו אותי. ראיתי את ואן גוך במקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כמה שנים נסעתי לדרום מערב אנגליה בעקבות הסופר ג'ון קופר פואי ותארתי את המסע [אם מותר לי קצת פרסומת עצמית] כאן דיון 427 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההמלצה: ערכתי את הסיור הזה. לא עם מדריכה קנדית, אלא עם דונאלד ראמבלוו - האיש שנחשב למומחה הגדול ביותר לנושא, וחיבר את הספר שנחשב ל"אולטימטיבי". כמובן שכעת יש בידי עותק עם הקדשה אישית... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, המדריכה בקנדה הייתה קנדית (כאילו, דה). גם אני פגשתי את ראמבלוו (למרות שהוא לא ערך לי את הסיור) - בפאב ג'ק המרטש, או איך שלא קוראים לו. וכמובן שגם לי יש את הספר, עם הקדשה. אגב, בהנחה שמדובר באותה מהדורה: לך למקבץ התמונות בין עמודים 116 ו-117, לתמונה שבעמוד העשירי במקבץ. נכון שווה? עכשיו תקרא את הכיתוב למטה. מומלץ להיות קרוב לשירותים כשאתה עושה את זה. (דובי, למי קראת פסיכופת?!) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |