בתשובה לערן בילינסקי, 16/08/00 16:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חבר שלי ואני הגענו למסקנה, שקיים יחס הפוך בין טוב הלב של עם לבין תקינות הממשל במדינתו (זאת לא תיזה מדעית אז אנא אל תחפשו הפרכות מדג'יבוטי למשל ;)). חבר שלי קרא איזה ספר מסעות חוצה יבשות, בו המחבר (ישראלי) מוסר שמבין כל הארצות שם ביקר, בעירק פגש את האנשים הנחמדים ביותר. כל הקובנים שאני פגשתי היו אנשים חמים ולבבים. לצ'יליאנים הנהדרים היה את פינוצ'ה וכו'.. על הקוטב השני אני מניח בלב שלם את האמריקאים ורוב האירופאים. אומרים שגם אנחנו לא-מי-יודע מה.. כמובן שאני מכליל, אבל אולי יש איזה שהוא קשר, שיכול להיות נושא מרתק לדיון אחר. וחוץ מזה, עולה סימן שאלה גדול בנוגע לערכן של אידאולוגיות, תפיסות עולם ודרכי חיים, לאור המציאות.המרקסיזם נשמע טוב בהתחלה, גם הליברליזם. לעיתים תהליכים גדולים יותר מכדי שאדם שחי בצילם יכול להבחין בהם. המקרטיזם הוא דוגמה טובה, איך דמוקרטיה יכולה לאבד את עצמה לדעת, עם רובה טעון ביד. מה שכן יכול לעזור לנו לראות מה חבוי מתחת לאדמה ופרוש מעל השמים, הם אותם הסרחים העודפים, שכמו זנב לטאה מקפצים להם מול העיניים. אם משהו ממש לא הגיוני, אבל הוא ממש קיים, כנראה שתפיסת העולם שלך לוקה בחסר. אני חושב שזה מה שערן ניסה להראות לנו, ובתור דוגמה לקח את ביקורו של צ'אווס וגו'. תודה ערן, אני למדתי ממך כלי חשוב! |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |