|
||||
|
||||
סתם, למקרא תגובתך נזכרתי בהערתי הישנה תגובה 42700 , שעוד לא פסה תקוותי לאפשרות שמישהו שמכבד את עצמו יסכים עימה אי-פעם. אבל גם אם לא, אני רוצה שהיא תדע שאני לא מתבייש בה וגם שחשוב שהיא תזכור שלמרות שהיא לא תהיה מקובלת בקרב אנשי כבוד, תמיד יהיו אחרים, שידעו להעריך אותה כמו שהיא, מוזרה ומעצבנת. |
|
||||
|
||||
מעניין שציינת את "האמן ומרגריטה". נהניתי מהתרגום החדש עד מאוד מבלי לקרוא את הספר בהוצאתו הישנה, ואז נודע לי כי כמה ממכריי קראו את שתי הגרסאות, ומוצאים את הישנה נעלה על החדשה באופן משמעותי. או שמא גם הם נפלו בפח ההתרפקות על השפה הארכאית? |
|
||||
|
||||
לא רק הם. לכל מי שהתרפק בילדותו, כמוני, על "נחש בריח"* קסום, לעולם לא יצלצל עוד שום כינוי אחר לאותו נחש באותו הקסם, או בקסם כלשהו. זאת, כפי שצילצולו של "נחש בואה" יישמר לעד לכינוי זה בלבד, אצל ילדיו. *אזהרה לילדים מבין קוראינו: מי שהתרפק בילדותו על נחש המסוגל לבלוע פילים, מתרפק עתה על ברכי מלאכים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |