 |
|
 |
||
|
||||
 |
מהתרשמותי הכללית מצ'אבס, אני נוטה מאוד להאמין שהוא בסך הכל נאד נפוח שנהנה לשמוע את נפיחותיו, ואם אפשר שיהיהו מלווים בריח מסתרח מתאים, אז מה טוב... ובכל זאת, יש לשער שלפגישתם היה גם תוכן, והיתה תכלית של ממש מאחורי הביקור. תאום תאריך לקראת ועידת אופ"ק - לא נראה לי. זה לא מידע רגיש במיוחד, ולכן מתאים יותר לשיחת טלפון או לדוא"ל (יותר זול..). תאום מדיניות וצעדי מחאה מיוחצנים כנגד הסנקציות - יותר סביר. מחאתה של ארה"ב נשמעה כקול ענות חלושה, לדעתי בגלל חולשה שלה - אין מאחוריה אף אחד, ופתיחה בסנקציות גם נגד ונצואלה, עכשיו באמצע הקיץ - נו באמת...ארה"ב טומנת את חוטמה עמוק-עמוק בעסקי-נפט (ולא רק) בונצואלה, ומרויחה לא רע בכלל. ואיך תקום עליה דעת הקהל בבית ובחוץ אחרי שתעשה משהו ממשי כנגד מדינות שכבר לא תומכות בסנקציות..?! ועל הבחירות כבר דיברנו..? סביר יותר (לדעתי..) שארה"ב לא מרוצה ממדינות שרוצות להסיר את הסנקציות - כי היא עצמה רוצה להסירן בתנאים שלה, כך שתהיה הראשונה שגם תכניס את תאגידיה הכלכליים לתוך עירק ותוכל להתחיל לעשות את הכסף הגדול - לשדוד את עירק מאוצרותיה. כפי שהיא עושה באקוודור, בקולומביה, בפרו, בבוליביה, במרכז אמריקה ובמידה מסויומת גם בונצואלה.. מטרת הסנקציות היא לא להפיל את צדאם (היו רוצים, היו מפילים), אלא להחליש את המדינה עצמה, עד שהקרקע תהיה מוכנה לפלישה האמיתית. ושאף אחד לא יעז לתחוב את חוטמו לסיר הבשר הזה מלבדה...אם אני הייתי עירקי, גם אני הייתי שונא את השטן הגדול, כמו שכניהם מצפון וכמו כל לטיני. אתם יודעים מה? - גם בתור אזרח על הכוכב ה-51 אני לא ממש מסמפט את הדוד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר להתיחסויותיך לבעיות העיכול והפנאי של צ'אווס, העלת כמה נקודות חשובות וטובות. ראשית, גם ארה''ב היא יצרנית לא קטנה של של נפט, וכפי שציינתי, סגן הנשיא המיועד מטעם הרפובליקנים היה מנהל בכיר בחברת הנפט ''הליברטון''. כלומר, ידים רבות אכן בוחשות בקלחת המכונה ''מחירי הנפט''. אני לעומתך חושב שיש לחלק מהפוליטיקאים (וכאן חשוב להפריד) כוונה כנה להפיל את סדאם, כיוון שהם יודעים מי זה סדאם ומה הוא רוצה - לאו דווקא רק מבחינה מוסרית אלא גם מבחינה כלכלית. ולאחרים דווקא טוב שהוא נמצא במקומו. הרי לא חסרות דוגמאות לתמיכה של ארה''ב בדיקטטורות (סאמוסה בניקראגווה, או נורייגה בפנמה). מה שחשוב לעשות, לפחות מבחינה מחקרית, הוא לגלות ''מי בעד'' ו ''מי נגד'' ואז תהיה לנו הבנה טובה יותר של המציאות. שנית, איני מסכים אתך שמטרת הסנקציות אינה להפיל את סדאם. בפרפראזה על הביטוי שכבר השתמשתי בו ''הדיפלומטיה ממשיכה בנקודה בה המלחמה נגמרה''. כלומר, במלחמת המפרץ השניה הכשיל נורמן שוורצקופף (וגם בעקיפין ריצ'רד צ'ייני) את ג'ורג' בוש האב מלהשיג את המטרה של הפלת משטרו של סדאם חוסיין. ביל קלינטון לא יכל למצוא סיבה לפתוח במלחמה נוספת כנגד סדאם ולכן המשיך את מדיניות הסנקציות שמטרתה ליצור אופוזיציה מבפנים למשטר העיראקי. הברירה העומדת בפני סדאם היא לוותר, או להפוך ל''צפון קוריאה'' של המזרח התיכון - התושבים יאכלו קש, אבל יהיה לעיראק נשק להשמדה המונית. והערת אגב, ה''שוד'' שאתה מתאר אינו חד-צדדי. מדינה סוברנית בימינו לא תסכים סתם ככה להשדד - מישהו יצטרך לשלם הרבה שוחד כדי לזכות בזכות להיות ה''שודד''. ונשואי התשלום יהיה בהכרח אזרחי המדינה הנשדדת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אזרחי? או שליטי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הכוונה היתה לשליטים (שהם, מן הסתם, אזרחי המדינה) או לאחרים שהם בעלי השפעה באותה מדינה (אני פשוט תחת השפעת הסרט מלפני שבוע-שבועיים בטלוויזיה עם ניק נולטה בתור צלם בניקראגווה בעת נפילת משטר סמוסה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברות אמריקאיות ושבדיות משחדות פקידים בכירים בפרו ע'מ שיאפשרו להן לכרות את אוצרותיה הטבעיים ולהגניב אותן מהמדינה. פוג'מורי, קפיטליסט שבד'כ הוא חביבה של ארה"ב, ניסה קצת לציץ וקיבל על הראש באיומים בסנקציות, ולמד את הלקח. ארה'ב החזירה לו טובה- הוא שינה את החוקה שלוש פעמים כך שיוכל להיבחר שוב ושו, רב העם לא רצה לו, מה שלא הפריע לו לרוץ בתור מומעד בודד לראשות הנשיאות. ארה"ב קצת ציצה שזה פגיעה בדמוקרטיה, אבל לא יותר מזה. על זה היא לא נקטה סנקציות. אקוודור היא המדינה העשירה ביותר בדרא"מ, אך היא גם העניה ביותר, מסיבה דומה. כל משאביה נגנבים מהמדינה ע"י תאגידים כלכליים, רובם אמריקאים. כנ"ל בוליביה, קולומביה ועוד ועוד ועוד... בשנות ה-50, תאגידי בננות אמריקאים תמכו במהפכה של קולונל צבאי מושחת בניקרגואה כנגד משטר נאור יחסית, מטעם של שיתוף פעולה בעתיד. או כמו שאמר טרומן: he's son of a bitch but he is OUR son of a bitch.. באקוודור, הבנק הלאומי שיחד את הנשיא בסכום אסטרונומי של 40 מיליון דולר כדי שלא יזהיר את אזרחיו שהבנק נמצא על סף פשיטת רגל. הבנק פשט רגל ורב אזרחי המדינה הפסידו את כל כספם. הנשיא, אגב, ברח לפני תום הקדנציה לשוויץ, שם לבסוף חוסל.אפשר לקנות אותם בכסף, לפעמים גם בפחות מזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו כל הרפובליקות בננות האלה אותו דבר... לא בניקרגואה, אבל גם לא בפראגוואי. בגוואטמלה כמובן, מהפכתו של קולונל ארבנס כנגד משטר לגיטימי שביצע רפורמה אגררית שפגעה ביבואני הבננות.... אבל כדי לא לחטוא להיסטוריה (ולדוד סם הנחמד), מהפכתו אמנם נתמכה ע''י יבואני הבננות אבל לא ע''י הממשל, שלא הסכים למכור נשק לקולונל הנ''ל ולכן לבסוף קנה מצ'כוסלובקיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוואטמלה, כל פעם מתבלבל... באשר לאי-תמיכתו לכאורה של הממשל האמריקני, זו כמובן משתמעת מכך שהCIA הוא שביים התקוממות עממית בגוואטמלה. בתכנית נהדרת בערוץ 8 משחזרים אנשי הסוכנות כיצד השליכו רימונים ממטוסים קלים ועשו רעש עם מטוסים ברחבי הארץ כדי לסייע לקושרים. כמיטב זכרוני הסלקטיבי איני זוכר את שם התכנית, ראיתי אותה לפני 3-4 שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחכים.. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |