|
הייתה שורה משעשעת בתוכנית העולם הערב שאמרה קריינית הרצף (עינב גלילי): "גם לי יש מחשב משוכלל שכותב לי הטקסט ולעולם אינו טועש".
הטעות הייתה בעיקרה שלי. תחת הלחץ של העלאת הדג בזמן המיועד, אמש בחצות, שלחתי לך קובץ שלא נבדק באופן קפדני מספיק ופה בדיוק אפשר לשים אצבע על הטעות שנבראה אל העולם.
אינני "נזקק" לדבר, אלא מנסה מטאפורות שונות כדי להעביר לך מסר מסויים; במידה ולא הבנת אנסה מטאפורה אחרת. החשיבות בהעברת טקסט כמות שהוא מאת יוצר דרך כלי הפצה היא בעיקר חשיבות דמוקרטית, או למעשה - לא-טוטאליטרית, כפי שהסברתי במכתבי הקודם.
ההבדל לגבי שלב הטעות הוא פשוט: הטעות הזו היא טכנית, לא פואטית; אין בה חן אסתטי, אם כבר חן אינפנטילי, כפי שהגדיר זאת ברקת בתגובתו אלי - אם אנחנו לא מבינים את זה אז לפחות נשחק בזה.
אני מתייחס לדיון באייל ברצינות שיא ואף מנסה לשפר את הנגישות אליו (ר' הערת ש. גלבץ דחודש שעבר ואת הקישור מן הדג הנוכחי לאייל) כמו גם מנסה להשתתף (כעצתך שלך) בדיונים על מנת להוסיף מלה או שתיים מטעם מערכת הדג, אך נראה שהגורם היחיד שאינו לוקח את הדיון ברצינות, או את מושא הדיון ברצינות, הוא אתה.
האם היית מסכים לכתוב מאמר של 1000 מלה בנושא 'הכיבוש בעיני החיילים' בעוד שהמאמר שיתפרסם תחת שמך יהיה 'הכביש בעיני הטיילים' ושהטקסט ישתנה בהתאם? הרי הכותר 'מאמר' או 'רשימה' או 'פובליציסטיקה' עדיין נשאר, אך התוכן, דובי, הוא עניין שהייתי מצפה ממך להעריך מעט יותר כעורך ראשי של אמצעי הפצת מידע, חופשי כמות שאייל זה חופשי.
|
|