בתשובה לדובי קננגיסר, 01/08/02 13:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דובי, ההצעה שאתה מעלה היא מיסקונספציה מגוחכת של השגות פוסטמודרניות מוקדמות ובלתי מבוססות, שלא נאמר מופרכות. הרעיון פשוט: למדת ש 1+1=3; למה לא להשאיר זאת כך? מה ערך המלה 'שתיים' המשוייכת לסימן '2' או למלה 'שתיים' המשוייכת לסימן '3'? השרירותיות של סימן היא רעיון מוקדם, לא אתה העלת אותו ועצם הרעיון שאתה מעלה את כל זה בעקבות דיגדוג מצחיק אפילו אותי. נפלה טעות. אלו הם הסיכונים המקצועיים שלוקחים על עצמם כותבים, עורכים וקוראים; יש בידינו לתקן את המעוות; דבר לא קרה. היה פרק מעולה של הסימפסונס עכשיו, אין מה לדאוג. זה שיר יפיפה, שכפילות המלה 'שבו' (או כפילות כל מלה אחרת בו) אינה מענייני. באופן אישי ראיתי בשיר הזה התרחשות מעניינת, שלא לדבר על פתיחה עוצמתית. הערך לא היה סמנטי-גראפי, לא "גמגום" אם "דיבור קולח" אלא שפה וקול שיצא מתוך הטקסט, אלו שבו את לבי. אנא - תקנו את הטעות, כי די נמאס לי לתקן את טעויות השוגים בדרכים פוסטמודרניסטיות חסרות מוצא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם תטען ברצינות ש- 1+1=3, אני אוכל לבקש ממך שלושה שקלים ולהחזיר קודם את הראשון ואחר-כך את השני. אבל חשבתי שבשירה זה לא בדיוק כך. שמותר לי לראות גמגום במקום שהוא אתה רואה שפה וקול שיוצאים מתוך הטקסט. שמותר לי להעריך ההמצאה של כפילות המלה (גם אם מסתבר שלא היתה כזו), בדיוק כמו שאתה מעריך את הפתיחה העוצמתית. איפה הפוסט שלי פגום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שמותר לך להוציא מתוך השיר את הפרשנות הבלעדית שלך; זה ברור. למרות שאם מישהו אחר ימצא יותר טיעונים "מעוגנים" ממך, נאלץ לקבל את הפרשנות שלו (או לא; גם זה שנוי במחלוקת); אולם, לטעון דברים כפי שטען דובי, שהטעות היא "התפתחות אבולוציונית של השיר" ושכדאי כבר להשאיר אותה כי, נו, נכתבו כמה תגובות שמסתמכות על הטעות הזו - זו כבר תפישה פגומה, כפי שניסחת זאת, של פוסטמודרניזם. שאלתו של דובי דומה יותר לשאלה מתחכמת במהלך שיעור ספרות באוניברסיטה מאשר לתיאוריה אמיתית של "מות מחבר" וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון 533 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |