 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמי שאינו מתמצא לא בהיסטוריה ולא במדע המדינה, שמעתי מומחים משני התחומים משווים את המצב בישראל היום לכל מיני סיטואציות היסטוריות: בוסניה, השלטון הצרפתי באלג'יר, סוף תקופת בית שני, ועוד כהנה וכהנה כיד הדמיון הטובה. לא נראה לי שיש תועלת בהשוואות האלו, מה גם שכל אחד מוצא לו את האנלוגיה ההיסטורית החביבה עליו. סליחה על הבורות, אבל אם אין יכולת לזהות ולהסכים על סיטואציות שייחשבו דומות, איפה פה המתודולוגיה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אופס... אחרי משלוח התגובה ראיתי שדובי כבר כתב את זה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כתבתי את זה? מדע המדינה לא מנסה למצוא אנלוגיות. הוא נעזר באירועים בעבר כדי לנסח מודלים ולנסות להבין כיווני התפתחות אפשריים בעתיד. כמובן שלא מדובר במדע מדוייק - אף חוק במדע המדינה אינו יכול לתת מאה אחוז הצלחה (אפילו חוק פשוט כמו חוק דיברג'ה - זה שאומר שמערכות בחירות רובניות יובילו לדו-מפלגתיות, בעוד שמערכות יחסיות יובילו לרב-מפלגתיות). אבל אפשר להתקרב, לנסות להבין ולמנוע דברים מסוכנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי שיטות בחירה, החלוקה לקטגוריות אפשרית מפני שמדובר בתחום מובנה אשר נוצר בכוונה למטרה מסוימת. אפשר להשוות בין שיטות בחירה מפני שיש רשימה מוסכמת של תכונות שמוסכם שהן רלבנטיות לניתוח. האם יש גם רשימה של מאפיינים מוסכמים כאלו שישימים להבנת המצב החברתי והפוליטי של ישראל היום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, בגלל זה נתתי את הדוגמא הזו - אפילו במצב כזה, החוקים לא מצליחים לתת ניבוי של מאה אחוז (בקנדה, למשל, בשיטה רובית, יש מספר מפלגות משמעותיות, בגלל המפלגה הקוויבקית, למשל). ברור שככל שהמצב סבוך יותר, כך הניבוי מסובך יותר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |