|
הדובר בשמי עשה עבודה טובה, אבל בכל זאת כמה נקודות. 1.א.III. הביטוי "מלחמה היא שלום" הוא שקר מובהק (להבדיל מהביטוי "מלחמה היא טובה", שהוא דעה, אולי מוטעית, אבל עדיין דעה).
2. מיד אחרי הפסקה כותב מר שביט ""ואולם הפערים הללו קטנים למדי. הם מבטאים שחיקה בלתי נסבלת בפער המוסרי האיכותי בינינו לבינם - פער שבלעדיו אין סיכוי לנצח במלחמה הזאת, פער שבלעדיו גם אין טעם לנצח במלחמה הזאת.", פירוש המלה "אולם" היא "אבל", ופירוש המלה "אבל" היא "מילה המשמשת להבעת הסתייגות, תיקון, ניגוד או התנגדות; אך, אולם, בכל אופן. למרות זאת.", פירוש המילה "הסתיגות" היא "אי-הסכמה מלאה או חלקית בנוגע למשהו." (ראה http://milon.morfix.co.il/default.asp) מכאן שמר שביט *לא מסכים* אם הנאמר בפסקה.
3.א. כאמור, בהגדרה של טרור אין כוונות. לכן החלק של הכוונה לא רלוונטי להבדל בין טרור ללא טרור, הוא אולי רלוונטי להבדל בין "טרור מוסרי לפי המילטריסטי" ל"טרור לא מוסרי לפי המילטריסטי", אבל זו כבר חלוקה אחרת (ובמאמר מוסגר, אני, כמובן, חושב ששניהם רעים).
4. שוב, אם הדיון הוא על דעות, חזור בך מהטענה שאני שקרן. שחור, לבן, מלחמה ושלום הם מושגים אוביקטיבים, ולא סוביקטיבים. טענתך הייתה שאני עיוור לאמת האובייקטיבית ולא לזאת הסובייקטיבית.
|
|