בתשובה לסמילי, 29/07/02 17:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. א. הכוונה לא תתבהר משום שהדוגמא שהבאת, עם הכינים, היא אבסורדית ולא הגיונית. כפי שכבר אמרתי :"הדוגמא עם הכינים בעייתית, הרוצח יצטרך להוכיח שהוא אכן התכוון לפגוע רק בכינים וזה מעורר קשיים כי אפשר לפגוע בכינים מבלי לגרום למותו של בעל הכינים, כמו כן, לאדם יש זכות לשאת כינים על ראשו." ב. כלומר, אתה (כשופט) תגזור על מישהו עונש, למרות שה"כוונה" שנתבהרה היא שקרית? 2. שתי הטענות מקובלות עלי פחות או יותר (בעיקר הראשונה, לגבי השנייה- אני לא יודע מה בדיוק המטרות של המחבלים, אבל כדי להשיג אותן הם רוצחים יהודים *בכוונה* תחילה ולכן זה רצח ופשע [דרך אגב, האם הריגה היא פשע?] בלי שום קשר למטרה ), אבל מה הקשר בין זה לעובדה שדברי הובאו בצורה מסולפת? טענת :" אדם שערף את ראשו של חברו ישפט על רצח, גם אם הוא מצהיר שכוונתו הייתה לפטור את חברו ממכת כינים קשה (וגם אם זאת הייתה כוונתו האמיתית). בעולמו של מר המילטריסטי, אדם כזה ישוחרר." וזה סילוף של דברי ועולמי המוסרי בו עורף הראש ישוחרר רק אם יוכיח ש "אילו היה מחכה להזדמנות לחפוף את ראשו של ההרוג, היו הכינים מתפשטות לאנשים נוספים והורגות אותם". במילים אחרות השמטת את העיקרון "מירב חיי אדם" שעליו מתבססת תורת המוסר שלי, צריך סולם? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. מה לא הגיוני? כנראה שלא הבנת את הדוגמא (ועל כן, קרא אותה שנית). בעולם בו שופטים לפי כוונות ולא מעשים, יכריז כל "רוצח" שכוונתו הייתה למנוע כינים, ולא תוכל להרשיעו. ב. לא הבנת. אני אשפוט אותו על סמך מעשיו (עריפת ראשו של חברו), ולא אייחס לאמיתות הכוונה שום שיקול. 2. בגלל שאתה טוען שצריך לשפוט אנשים על סמך כוונותיהם, ולא על סמך מעשיהם, בדיוק כמו בשתי הטענות שלמעלה (אני רואה שהתחלת לרדת מהעץ השני, ברכותי). שוב, אין לזה קשר לדיון המוסרי, אלא לדיון המשפטי. פעם שלישית, תורת המוסר שלך (בסודה במקומה מונח) אינה הנושא, תפיסת עולמך המשפטית היא הנושא. זו הסיבה שהשתמשתי במילה "ישוחרר" להבדיל מ"עשה מעשה מוסרי". לא תודה, אתה יכול להשתמש בסולם ולהסביר לי מה תעשה עם אדם כזה (שוב, בלי להפריך את טענות 1 ו-2 שלך). דרך אגב, פעם לא יודע כמה, ההבדל בין הריגה לרצח הוא חוקי. ועוד דבר "אני לא יודע מה בדיוק המטרות של המחבלים, אבל כדי להשיג אותן הם רוצחים יהודים *בכוונה* תחילה", אני יכול למסגר את המשפט הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. א. I אני מודה שיש כאן בעיה, אבל אנחנו מדברים על בית משפט אידאלי בו כל החשודים דוברים אמת או לחילופין ניתן להגיע לכוונתו האמיתית של החשוד ע"י חקירתו. II גם היום רוצח יכול לנסות להתחמק מהעונש בכל מיני דרכים. למשל, הוא יכול לטעון שלא היה שפוי (זמנית או בכלל) בזמן הרצח. אז מה? בגלל שיש אפשרות לניצול לרעה של החוק אתה מציע לשפוט שפויים ולא-שפויים כאחד? ב. אם אתה שופט רק על סמך מעשים, האם זה אומר שתתן אותו עונש על הריגה והריגה מכוונת (אני לא משתמש בביטוי רצח כדי לא להיכנס לויכוח על ההגדרה)? למשל, ניקח מקרה כזה: חייל פולט כדור וחברו למחלקה נהרג, האם דינו כדין חייל שבכוונה גרם למותו של חברו ע"י "פליטת כדור"? 2. א. התפישה המשפטית שלי מבוססת על התפישה המוסרית, אדם ישוחרר רק אם פעל באופן מוסרי (כלומר פעולתו הצילה יותר אנשים). אתה ייחסת לי, משום מה, שחרור אדם שלא הרג בכוונה. על סמך מה? היכן טענתי שאדם כזה ישתחרר? נכון, הוא לא יואשם בהריגה מכוונת, אבל יש עוד עבירות בספר החוקים. "עורף הראשים" יואשם בהריגה והטייס בעזה (וכל מי שאישר את הפעולה) יואשם בהריגת האנשים ובהריגה מכוונת של המחבל (הדבר נעשה ללא משפט). ב."לא תודה, אתה יכול להשתמש בסולם ולהסביר לי מה תעשה עם אדם כזה" מדוע אתה טורח לשאול? הרי כבר קבעת שאני אשחרר אותו. ג. אתה יכול למסגר מה שאתה רוצה, אבל מה קרה? פתאום אתה מסכים עם הטענה (המופרכת וחסרת כל היגיון, יש לציין) שהמחבל המתאבד מתכוון לקחת איתו כמה יהודים בדרך לגן עדן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1.א.I. שם בית משפט אינו כזה. שום בית משפט לא יכול להיות כזה. זו הסיבה שאין הליך כזה גם בתיאוריה. II. הוא יכול לטעון שלא היה שפוי, אבל *חובת ההוכחה עליו*. ז"א לא מספיק שיטען, עליו להוכיח שלא היה שפוי. ב. לא, זו תאונה. בכלל, כמו שהסברתי, ההבדל בין רצח להריגה הוא חוקי, ולכן, יש הריגה שאינה רצח (משמע, הריגה חוקית). 2.א. ז"א, אתה לא מאמין בעקרון שלטון החוק, אלא בעיקרון שלטון המוסר (דיברנו בעבר על עקרונות הדמוקרטיה, הנה עוד אחד שנטשת)? ואגב "...והטייס בעזה (וכל מי שאישר את הפעולה) יואשם בהריגת האנשים ובהריגה מכוונת של המחבל..." אני יכול לסמן עוד עץ ממנו ירדת? האם אתה טוען שמלחמה היא שלום (וכו')? ב. העלת בתשובתך אפשרות (חולנית, לטעמי) שאדם כזה ישוחרר. ג. לא הבנתי את המשפט האחרון (לאיזה חלק בטענה אני אמור להסכים, ולאיזה חלק לא הסכמתי עד עכשיו). עד כמה שידוע לי (ושוב, אני לא איש דת מוסלמי), לפי האיסלם, יהודים לא יגיעו לגן עדן, גם אם נרצחו ע"י מי שיגיע לגן עדן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שהמושגים ''רצח'' ו''הריגה'' כבר ''תפוסים'' ע''י המשפט הפלילי (ולכן ''הריגה חוקית'' הינה תרתי דסתרי), ראוי יותר להשתמש במונח הפיסי ''המתה'' הכולל את כל סוגי הפסקת החיים - החוקיים והלא חוקיים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |