|
||||
|
||||
אכן, הם מציינים גם שגל הטירור פרץ דווקא כשמצב ההשכלה והמצב הכלכלי השתפרו בשטחים. אז נשארה רק הסתה הנופלת על קרקע מנטלית פוריה כגורם המרכזי לטירור. |
|
||||
|
||||
ומה לגבי "כלכלה יחסית" - כלומר, הפער בין הרמה הכלכלית הממוצעת לבין הרמה הכלכלית של השכנים (אנחנו)? נשמע לי כמו גורם הרבה יותר הגיוני לפריצת אלימות. |
|
||||
|
||||
אז מה אתה טוען, שבתקופה שבה השתפרו הכלכלה וההשכלה בשטחים, /גדל/ הפער הכלכלי בין השטחים לבין ישראל? יש לך נתונים בהתאם? |
|
||||
|
||||
ועד שתביא סימוכין לטענה תמוהה זו, הנה חיזוק לממצאי המחקר האמריקני (באדיבות טל כהן): |
|
||||
|
||||
בואו נשמור את הלינק גם ככה: תגובה 62365 |
|
||||
|
||||
לא שגדל הפער, אלא שגדלה תחושת הפער. בעצם, אני מנסה להגיד משהו אחר, משהו על שאיפות ותקוות שהיו בתחילת שנות ה-90 והלכו והתמסמסו, הלכו ונכזבו. כשלא היו התקוות, לא יכול היה להיווצר הזעם והכעס. "הציפיות לטוב הולידו את התקווה, הציפיות אשר התבדו, הולידו את האכזבה. האכזבות הולידו את הפחדים, אשר הביאו למותן של הכוונות הטובות. מותן הבלתי צפוי של הכוונות הטובות, כצפוי, הביא למותה של האהבה. ביום בו מתה האהבה נולדתי אני. אני כצפוי, הוא האיש הרע" (החברים של נטאשה, רדיו בלה-בלה) |
|
||||
|
||||
ניתן להוסיף לתשובתה של אסתי גם את המחקר המצוטט היום ב"הארץ" ע"י אמנון רובינשטיין. המחקר מראה שדווקא בשנים האחרונות, בהן נדמה לי שגברה הקיצוניות בקרב ערביי ישראל, היה צמצום דרסטי בפערי בעלות הרכוש בין יהודים וערבים. מדובר, למשל באחוז המשפחות המחזיקות מכונית שעלה מ9% ב87' ל46% בשנת 2000, רק כ10% פחות ממשפחות במגזר היהודי. יש גם עליה מ33% ל85% במספר קוי הטלפון, שוב, עדיין פער של 10% ועוד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |