|
אני דווקא ראיתי במאמרו של דורון רוזנבלום רובד שלישי. ברובד זה, המעבר בין האפאטיות של אירופה בהתחלה מצד אחד, אל תגובה קיצונית ואגרסיבית כנגד הטרור בסוף מצד השני, בה ההתייחסות היא לקולקטיב או ''מדינה מדברית'' או ''לפחות אסייתים'' ולא לטרוריסטים כאחראים לטרור. לכאורה ניתן להבין שאנחנו, כנמצאים בצד השני (של תהליך ההסלמה), מפעילים כוח מיותר ולא אפקטיבי, ופוגעים יתר על המידה בפלסטינאים שאינם תומכים בטרור במקום התמקדות בטרוריסטים עצמם. אולי כאן המאמר מתחבר אל דעותיו הליברליות של רוזנבלום.
ובהקשר של זליגת הטרור אל אירופה, ייתכן שזה אחד הפחדים שמכוונים את המדיניות האירופאית וזו אחת הסיבות לתמיכה האירופאית בצד הפלסטינאי.
|
|