|
קודם כל אני חייב לשבח את המאמר., נימוס בסיסימה גם שהוא אכן טוב. אני מעוניין לרמוז על נסיון לפתח כיוון שונה. האם העמימות של זך שהיא עמימות מוסוויתׁ( הקורא חושב שהוא מבין ורק אח"כ עולה על כך שהוא לא מבין) מתאימה לדור הזה יותר או פחות מהעמימות של משוררים צעירים כיום? כסוג העמימות של זך אני כולל גם את עמיחי ויזלטיר ועוד משוררים מדורם. אולי העמימות של המשוררים החדשים מושפעת יותר מאלתרמן מאשר מהשירה החדשה? לפחות בתחום זה. אולי דווקא בגלל האטימות יכולים נוקטי האסכולה האלתרמנית לגעת עמוק יותר, דווקא בגלל שלמען האמת מהאטימות, הציניות והשובע. נשארה רק פוזה של כאלו? אולי, ואולי לא.
|
|