|
||||
|
||||
דברנו קודם על סמכות. כמו שאין זה בסמכותך לכלוא אנשים כך אין זה בסמכותך לשלוח אנשים לגיהנום, ועלייך לשמור על הזכות הזאת למוסמך היחיד. מה זאת אומרת "אם היו להם כוונות טובות" ? האם את באמת חושבת שהם התכוונו באמת להביא למהומה של היום ? זה מתאים אולי לאיזו תיאורית איפכא מסתברא של ערן, אבל הוא יחיד ומיוחד . . . |
|
||||
|
||||
לא התכוונתי לשלוח אותם לגהינום, אלא לביטוי ''הדרך לגהינום רצופה כוונות טובות''. הם לא התכוונו להביא למהומה של היום. יכול להיות שהם מאוד טיפשים ובעלי כוונות טובות בכל אופן. אולם אולי אולי הם התכוונו שכאשר יהיה נשק לפלשתינים ניתן יהיה לכפות את הפתרון שהם חשבו כנכון, על חלקים מהעם שלא חשבו כמוהם, ביתר קלות. |
|
||||
|
||||
אני מעריך שרבין נתן נשק לפלשתינים כדי שיוכלו לשלוט בחמס שהיה די חזק. רבין אמר שהם ''יילחמו בטרור ללא בג''ץ וצלם''. אין שום סיבה לפקפק בכנות האמירה שלו. אני מניח שהוא חשב שהוא לוקח סיכון מחושב. אבל דעתי תמיד הייתה שזו טעות פראית. ההשערה שלך שהוא ביקש להפחיד חלק מהציבור הישראלי בעזרת מתן נשק בידי הפלשתינים כדי שהציבור יסכים לויתורים לא נראית לי, אבל קשה לדעת. וכמובן הבנתי שאת מתכוונת לביטוי הידוע, ובכל זאת עניתי כפי שעניתי. |
|
||||
|
||||
טוב, לפי התגובה שלך, גם אתה מעריך שהכוונות הטובות של רבין טבעו בהר של טיפשות.. לדעתי, רבין לא היה ממובילי תהליך אוסלו אלא מנגרריו, לפיכך כוונותיו אינן משקפות את התשתית הרעיונית של התהליך. |
|
||||
|
||||
אני מסכים אתך בשני הדברים: הטיפשות וחלקו של רבין בדרדור לאסון. אגב, אם נחזור לרבין, מה שהכעיס אותי בדרכו יותר מעצם הדרך הוא התפניות בדרך שנעשו לאחר שנבחר כמייצג דרך אחרת. אני מתכוון להתנגדות לירידה מהגולן גם לעת שלום לשלילת מדינה פלשתינית ולהליכה לציבור עם תכנית אלון, והתפנית במאה שמונים מעלות שנעשתה לאחר בחירתו ללא רשות מהציבור. זה היה בעיניי ההליך הבלתי דמוקרטי ביותר שנעשה בתולדות מדינת ישראל. מעשה הרצח הנתעב והמטופש של יגאל עמיר גרם גם לכך שהדעת הוסחה מעניין זה ולא הגיעה לכלל דיון ציבורי. לדעתי, מעבר לדיון ציבורי, היה בכך מקום גם להתערבות בג"ץ, אבל עם הבג"ץ "הזה" לא היה סיכוי. |
|
||||
|
||||
כאשר דנים בבג"צ "הזה" ובסיכויים שיתערב או לא יתערב (אגב, בג"צ לא יוזם התערבות - צריך לעתור אליו) - ראוי לזכור את הדבר הבא: א. אמרת בג"צ - אמרת אהרן ברק. ב. אהרן ברק - יותר מכל אחד אחר - עומד מאחורי הסכמי קמפ דיוויד (1978). היה זה ברק שכיועץ אישי צמוד לבגין הגה את כל הפתרונות שהביאו בזמנו לחתימה על ההסכם. אחד המכשולים הרציניים בזמנו היה התעקשותם של המצרים ליצור "לינקג"' בין ההסדר עימם לבין פיתרון הבעייה הפלסטינאית. ברק הפעיל את כל כוח השפעתו על בגין (והיתה לו השפעה רבה עליו) כדי שיסכים לאותו לינקג' ויסכים להכניס להסכם מושגים כמו זכויות "לגיטימיות" של הפלסטינאים, משטרה פלסטינאית "חזקה" וכו'. יהיו מי שיראו בהסכמי קמפ דיוויד ההם "החטא הקדמון" של כל מה שקורה היום. וכשאלה העובדות, כל החלטה של ברק להתערב או שלא להתערב בעניין הפלסטינאי מושפעת, במידה זו או אחרת, ממעשיו הוא באותם ימים רחוקים בעניין זה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |