בתשובה לירון רוסטוקר, 18/07/02 19:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לסיכום: 1. לא הוכחת שמצבי טוב ממצבך. יתרה מזאת, אתה אפילו מסכים שההפך הוא הנכון. 2. לא הוכחת שהקיבוצים חיים על חשבון המדינה. כן, טענת את זה (שוב), אבל לא הבאת אפילו בדל של הוכחה. בימינו, באיזה צורה הקיבוצים חיים על חשבון המדינה? בכך שמקצצים להם את מחיר המים? נו, באמת. 3. הטענה שלך לגבי ההורים שלך ושלי, תסלח לי, מגוחכת ולא לעניין. אבא שלי עלה לארץ בגיל 13 ומאז הוא עבד כל יום בחייו. כן, זה היה בקיבוץ. אז מה? 4. רצית רק למחות כנגד האפשרות? אתה הצגת אותה כעובדה מוגמרת! מר רוסטוקר, הרשה לי לצטט את עצמי: נו, באמת. 5. ראשית, אני לוקח דברים שנכתבו נגדי אישית בתגובה אישית. המאמר שלך לא היה מסכת של טיעונים, המציגים במלאכת מחשבת אובייקטיבית ורהוטה את אשמת הקיבוצים. המאמר שלך היה התקפה אישית ונוטפת שנאה. אני לא אוהב ששונאים אותי או את המשפחה שלי, ונוטה לקחת את זה אישית. או במלים אחרות: לא הראית שמצב הקיבוצניקים טוב ממצב העירונים, לא הראית שהקיבוצים חיים על חשבון המדינה, לא תמכת אפילו באחת מטענותיך (למען האמת, בתגובות אחרות חזרת כמעט מכולן), והמאמר שלך מתגלה כטלאי על טלאי של דמגוגיה זולה. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |