בתשובה לניצה, 21/07/02 15:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השלטון לא עשה את אותו הדבר, וגם לומר ש"באותם תנאים" זה אעפס מוזר משהו. בכל אופן, לשלטון, כגוף נבחר, יש סמכויות שאין לאזרחים. למדינה מותר למכור נשק לאירן (כמו שנעשה בשנות ה- 80) כיוון שהיא, כמו שציינתי, גוף נבחר בעל סמכות. לכן - העברת נשק לפלסטינים במסגרת הסכם אוסלו אינה בגידה, אבל מכירת נשק לפלסטינים על ידי בודדים שלא באישור זו בגידה, מתוך הנחה שאנחנו מתייחסים למובן המשפטי של המונח "בגידה". |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חוקית אין לי אתך ויכוח, מסתבר שהיתה סמכות חוקית לשילטון אז למסור את הנשק לפלשתינים (אם כי היה מעניין לבדוק את זה בצורה מקצועית). הויכוח הוא מוסרי: אנשים פרטיים מוכרים נשק קל לפלשתינים, כאשר יש סבירות גבוהה שנשק זה ישמש נגד בני עמם. זה נחשב בגידה. (גם לדעתי). שלטון מוסר נשק קל לארגון, המוגדר ארגון טרור לפי ספר החוקים הישראלי, (ההגדרה הזא היא לא משהו ארכאי, הארגון הזה לא הפסיק אפילו לשנה אחת את פעולות הטרור שלו), כאשר יש סבירות גבוהה שהם ישתמשו בנשק זה נגד אזרחי מדינת ישראל. למה זה לא נחשב בגידה של השלטון באזרחיו? מהי העמדה המוסרית של שילטון זה בבואו לשפוט את אזרחיו שסרחו? האם הם לא יכולים לומר לו "טול קורה מבין עיניך"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי, מוכרי הנשק הנ''ל לא חתמו תוך כדי העסקה על הסכם שלום עם הקונים. זה ההבדל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידעתי, החשד הוא שמוכרי הנשק הנ''ל מכרו משהו שלא היה שייך להם. גם זה הבדל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין גניבה לבגידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם הם יטענו שהקונים הבטיחו להם בהן צדק שנשק זה לא יופנה נגד ישראלים, אלא הם ישתמשו בו רק בריב חמולות פנימי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שאין להם סמכות לחתום על הסכמים, והבטחה בהן צדק אינה הסכם. חוץ מזה, אם הבטיחו להם שזה למען ריב חמולות פנימי, הרי שזה סיוע בדבר עבירה, כשהעבירה היא ניסיון רצח. אין לי בעיה עם זה שהם יכנסו למאסר עולם. אני לא חובב גדול של עונשי מוות בכל מקרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה, הויכוח בינינו הוא לא למה צריך או לא צריך לשפוט את האנשים האלה. אני מסכימה לחלוטין שהם עשו דבר איום (אם אמנם יוכח כך)ושצריך לשפוט אותם בכל חומר הדין. השאלה היא למה צריך או לא צריך לשפוט מבחינה מוסרית את הממשלה שעשתה דבר דומה. הטיעון של "חתמנו איתם הסכם" כאשר הם באופן מתמשך עוסקים בטרור, דומה ברצינותו לטיעון אפשרי של החשודים שהם סיכמו עם הערבים שהנשק ישמש רק למאבקים פנימיים. שני הטיעונים לא רציניים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטיעון איננו ''חתמנו איתם הסכם''. על כל פנים, הוא לא צריך להיות ''חתמנו איתם הסכם''. הטיעון הוא, פשוט מאד, ''פעלנו בתוקף סמכותנו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת האם באמת מותר היה מבחינה משפטית לממשלה למסור נשק לארגון טרור הפועל נגדנו. זה שלא הגישו כתבי אישום לא מעיד כלום לטעמי, כי המערכת המשפטית בנושא תהליך השלום "מכורה מראש". מכל מקום גם אם היה בסמכות הממשלה לעשות זאת, זה לא הופך את זה לבגידה יותר קטנה *מבחינה מוסרית* ממעשיהם הנלוזים של החשודים. אלה גם אלה גורמים לסיכוי גבוה יותר של פגיעה בבני עמם כתוצאה מהנשק שהם מסרו לאוייבי עמם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |