בתשובה לארז ליבנה, 21/07/02 0:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הי ארז, אכן אנחנו מכירים (ישבנו פעם באותו חדר, אפילו). ועכשיו, אחד לאחד: א - לצערי אתה צודק. לא ערכתי סטטיסטיקות, אבל ללא ספק רופאים רבים אינם מתנהגים בצורה אנושית לחולים. זה נובע לדעתי מכמה סיבות. הכשרה לקויה (ובתחום הזה יש התקדמות מסוימת, רחוקה מלהספיק, אבל לפחות המודעות עולה), דוגמא גרועה מרופאים ותיקים יותר, ברירה של רפואנים ללא התחשבות במרכיב האנושי (באר שבע אכן מנסה להיות שונה בתחום זה), וגם שחיקה, שהיה ראוי לטפל בה, אבל במקום זה המערכת נוטה להתעלם ממנה, ואפילו להוסיף לשחיקה הרגשית באמצעות עומס מוגזם על הרופאים במקומות רבים. ב - עדיין מסכימה איתך. זה נכון במיוחד (או רק) לתרופות הבאות לטפל בזיהומים. ג - עם הפסקה הזו אני פחות מסכימה, למרות שלא אטען שהיא מופרכת. קודם כל, קיימים נסיונות להציע פתרונות שונים בתכלית למחלות סרטניות, ולא רק. (רק לשם דוגמא, טיפולים הורמונלים לסרטנים מסוימים, ובמיוחד אלה הספציפיים יותר). הקיבעון של המערכת לא טמון ברופאים, במקרה זה, אלא בעובדה שמדובר במערכות כלכליות, (חברות תרופות, בעיקר) שמוכנות לקחת סיכונים מסויימים אבל לא אחרים. הבעיה היא מערכתית ולא ברמת הרופא הבודד. בתי חולים ורופאים מעוניינים מאוד בשימוש בתרופות או בטיפולים חדשניים, ולא רק במכשור חדשני. העניין שלהם נובע לעיתים משיקולים זרים (פרסומים, הטבות כלכליות), לפעמים מחוסר אונים אמיתי מול חולים שאין משהו להציע להם, ולפעמים משילוב בין אלה לאלה. אבל בפועל בתי חולים מעוניינים לעמוד בחזית של הטיפולים החדשניים. דווקא בגלל שקל מאוד להכניס שיקולים זרים למערכת (דהיינו, כסף), קיימות מערכות בלימה לנטייה זו, כמו וועדת הלסינקי. אפשר להתווכח על המינון, אבל הצורך בוועדות כאלה ברור לי, אני מקווה שגם לך. ד - עוד פעם משחק של הרבה אינטרסים שקשה לקבוע מי מהם נכון יותר. ה- FDA אכן מערים קשיים מאוד משמעותיים על אישור תרופות, ובסטנדרטים של היום אפילו תרופות כמו דיגוקסין (שנמצאת בשימוש רחב מאוד) ככל הנראה לא היו עוברות את הסף. מצד שני, תקנות ה- FDA לא נקבעו באופן ארביטררי, אלא מסיבה. והסיבות היו אסונות אמיתיים עקב שימוש בתרופות שלא בוקרו דיו (אפשר ממש לעקוב אחרי התפתחות התקנות מול אסונות שקרו, אחד לאחד). גם אני חושבת שהקו היום הוא רחוק מידי, ותרופות חשובות ודחופות נמנעות מחולים (אגב, אפילו זה לא מדויק. קיימים הליכי אישור מהיר לתרופות שאין להן כיום תחליף מוצלח בשוק. כמו כן חברות התרופות רשאיות לתת תרופות נסיוניות לחולים בפרוצדורה מיוחדת לא רק על בסיס של מחקר double blind). מכל מקום, אולי באמת צריך לתקן את הקו, ולהפחית במשהו את התקנות החמורות, אבל מצד שני לא ניתן לבטל אותו לגמרי. לגבי הדוגמא האחרונה, אני יכולה להביא עוד כמה דוגמאות למהפכות גדולות ברופאה שקרו עקב שימוש לא אתי בחולים. אין מה לעשות, היום אנחנו מתייחסים אחרת לחיי אדם, וגם כאשר הדבר מעקב התפתחות רפואית, אנחנו מתייחסים לניסויים בחולים בזהירות רבה. לדעתי, לפחות, בצדק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
את הבקשה שלי לרופף מעט את הפיקוח החונק של ה-FDA לא צריך לקחת לקיצוניות. אני מבין היטב שאסור לשווק לציבור הרחב רעל וכי יש להגן עליו מטיפולים לא בדוקים. אלא, שכמאמר הרמב"ם, דרך המלך היא דרך האמצע, וה-FDA בנסיונו להיות יותר צדיק מהאפיפיור, הוא אחד ממסתמי הקידמה הגדולים ביותר בעולמנו. אני גם מכיר היטב בחשיבותן של ועדות אתיות כועדות הלסינקי, אולם גם שם אני חושב שאל לקחת דברים לידי זהירות חסרת פרופורציה, שמשמעותה ניוון ואי עשייה בשם המוסר. הרי ככלות הכל, הפציינטים הם לרב אנשים בוגרים ובריאים בנפשם. במקרים בהם איכות חייהם נפגעת באופן קשה ממחלתם, יש לאפשר להם יותר לבחור, על אחריותם המלאה ותוך החתמה על טפסים משפטיים, לקבל טיפול אשר נבדק "רק" ב-85% ולא ב-100%. מניעה מפציינטים אפילו את הפוטנציאל במרפא חדש, היא לדעתי מעשה של התנשאות ממסדית, המתיימרת להחליט עבור החולה את גורלו. בודאי תביני כי רק חיזקת את דבריי בדוגמא שנתת לכך שה-FDA מזרז אישור מהיר לתרופות שלהם אין תחליף ראוי בשוק. קודם כל, אם ניתן לעשות נוהל מזורז ועדיין אנשים לא נופלים כמו זבובים, כנראה שאפשר בנחת להנהיג את אותו הנוהל על כל התרופות (ולהשלים את הבדיקות הדקדקניות והסופיות אחרי שהחומר כבר מצוי בשימוש ומציל חיי אדם). שנית, זוהי בדיוק הנקודה שלי לגבי כימותרפיה ודומותיה הגרועות. מכיוון שהן קיימות, ועובדות, אף תחליף הולם לא זוכה לפריוילגיות של נוהל אישור מהיר, ויש מגמה ברורה של חוסר ביקוש. עלה על דעתי כי זה גם נוגד את האינטרס הכלכלי של החברות העושות מיליונים מכימותרפיה לפתח מוצר אשר יבטל את הצורך בסיר הבשר שלהן. כל כך הרבה שיקולים כלכליים בנושאים כה אנושיים. נראה כי בימינו יש תוית מחיר על הכל, גם על כאב וגם על מוות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |