|
סעיד, כמו אינטלקטואלים ואנשי דת פלסטינים וערבים אחרים, דווקא גינה במפורש את פיגועי הטרור ואת פעולות ההתאבדות במספר הזדמנויות שונות (בין השאר, ב-email שעבר בין אנשי רוח ואקדמיה ישראלים לפני כשנה), אולם כמובן שקל הרבה יותר לכתוב "מסופקני אם יגנה בפירוש את פעולות החמאס והמתאבדים" מאשר לערוך חיפוש של שניה וחצי ב-google (נסו edward said ו- suicide bombing, ותגיעו בין השאר לתלונותיו הזועמות על התופעה המומחשת בצורה כה אלגנטית במאמר זה - ההתעלמות וההשתקה של גינויי הטרור מצד פלסטינאים, ובכלל מדעותיהם של כל מי שלא ניתן להציגו כ "שונא ישראל" - לדוגמא, סרי נוסייבה, או יזיד סאיג, איש צוות המו"מ הפלסטיני בתחילת שנות ה-90 שקורא, כמו אינטלקטואלים פלסטינים אחרים, לרפורמה במנגנוני הראשות הפלסטינית והוא ביקורתי כלפי דרכי הפעולה הפלסטיניות הרבה יותר מכמה שמאלנים שאני מכיר).
אישית, אני לא מתלהב בכלל מדעותיו הפוליטיות של סעיד, אבל אין שום סיבה לעוות אותן. בעולם שבו ניתן למצוא את דבריו כל אינטלקטואל שיש לו משהו להגיד באינטרנט, באמת שלא יכול להיות צידוק למשפט מהסוג שהופיע במאמר זה. אני מעדיף לחשוב שמדובר פה בעצלות ובהעדר תחקיר רציני של כותב המאמר ולא בחוסר חיפוש של פרטים שעלולים שלא להתאים לתזה שלו, אך מבחינת קוראי "האייל" התוצאה זהה. אין שום סיבה שספקולציה לא בדוקה מעין זו (ועוד כאשר היא מוטעית!) תאושר על ידי עורכי האייל.
|
|