בתשובה לירדן ניר, 20/07/02 9:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני גם כן שייך לאלה שחושבים שהפלשתינים רוצים לחסל את ישראל, וגם מתפלא על כך שיש כאלה שמפקפקים בכך. האם חיברו את האמנה הפלשתינית (זה היה כידוע לפני "הכיבוש") שבה זה כתוב בפרוש, בגלל איזה גרוי ספרותי יצירתי ? מה משמעות עמידתם על זכות השיבה ? אפילו שריד אמר פעם שזכות השיבה פרושה חיסול ישראל. (ובכל זאת הוא הציע בטאבה הסכם שבו ישראל מסכימה להחלטת או"מ שמשמעותה קבלת קבלת זכות השיבה, כשהוא מצרף להסכמה הזאת פרשנות כאילו זה לא כך. אבל לשריד הפתרונים . . .) למה, אם כך, לא הסכימו להסכם שלום כשלב ביניים ? איני יכול לומר שאני יודע בודאות את התשובה לכך, אך אני יכול להציע שתי השערות. קודם כל למדינה בכל זאת יש מגבלות שבגללן מתקיימים חוקי משחק אחרים. אני גם חושב שסוריה ומצרים היו שמחות להיפטר ממדינת ישראל, אך כמדינות ישנם חוקי הרתעה שבהם כוחה של ישראל יכול לבוא לידי ביטוי. הפלשתינים אולי מעריכים שכך לא יוכלו להתמודד. סיבה נוספת היא הלקח ממשל העקרב והצפרדע. רצונם של הפלשתינים להילחם ולטבוח ישראלים הוא כה עז עד שפשוט אינם יכולים לעצור בעד עצמם. ורב המרצחים שלהם הוא כבר לא צעיר. הוא אוהב את העניינים האלה ובלעדיהם חייו אינם חיים. הוא רוצה להשתתף כל עוד הוא יכול. תאוות המלחמה הזאת, יכולת לראות אותה בעיניו של עזמי בישארה בראיון בעת מהומות הכותל. עיניו ממש נצצו כשהצדיק את השימוש ברובים שנתנו לפלשתינים במסגרת הסכמי אוסלו כנגד הנותנים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דב, האם לדעתך יש מקום לשהשוואה בין השאיפה הזו של הפלסטינים לחיסול מדינת ישראל (ואני לא אומר שאין היא קיימת), לבין מקבילתה הישראלית? הכוונה היא לשאיפתם של ישראלים (אישים וגופים רשמיים וגם פרטיים) לחיסול הישות הפלסטינית, או לאי ההכרה בקיומה של ישות כזו (גולדה), או סתם לשאיפה שלא לתת לה לגדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאיפה להשמדת ישראל אצל הפלסטינאים היא אידיאולוגית. בעוד שעיקר ההתנגדות להקמת ישות פלסטינאית מצד ישראלים היא ביטחונית. אומנם ישנו קומץ קטן וסהרורי שהתנגדותו היא אידיאולוגית, שהקים את ההתנחלויות ושהוביל אותנו עד הלום (מאות הרוגים בשנה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו בעקבות הסכמי אוסלו והקמת הרשות הפלשתינית, היו הפלשתינים יושבים בשקט, לא נוקטים באלימות, ורק מבקשים להגיע להסדרי קבע במו''מ, והיו קמות קבוצות ישראליות שהיו תומכות בהפעלת אלימות וטבח אזרחים פלשתיניים כדי לשבש את ההסדרים בין שתי הישויות, הייתי אומר שיש מקום להשוואה כזאת. אך מאחר שנתוני הבסיס אינם קיימים, הרי מתוך הגדרה קבוצות כאלה אינן יכולות להיות קיימות. לדוגמה, ברוך גולדשטיין הוא אולי הדוגמה הקיצונית ביותר למישהו שביקש לשבש את ''תהליך השלום'' בדרכי אלימות. אבל בכל זאת גם הוא אינו מתאים להשוואה הזאת משום שהוא חי בתוך מציאות אלימה שיצר הצד השני. כרופא מתו בידיו כמה אנשים שנפגעו מפעולות טרור שהיו קיימות בימיו. המעשה הנורא שעשה צמח בתוך המציאות הזאת שבה חי. אני מעריך שלו המציאות הייתה מציאות של שקט ושלווה לא היה עושה את מעשהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שמי שחיבר את האמנה הפלשתינית, ועמד על זכות השיבה, לא עשה זאת מתוך מטרה מעשית להשמיד את ישראל. בוודאי שהראשון מבין השניים *מזיק* למטרה הזו - אתה רוצה להשמיד את ישראל, תקים צבא וכאלה (או ארגוני טרור, אם אתה דווקא חושב שזה מה שיעזור), אבל בשביל מה אתה מפרסם מסמך שיעורר נגדך את ישראל? איזו מטרה מעשית? ממש קשה לי לענות בלי שאני מכיר לעומק את הנסיבות ההיסטוריות, אבל כהשערה שטחית - פשוט כדי למנוע מו"מ (שבאותו זמן היה נראה רע למי שיזם את האמנה), וכדי לא לחתום (כי ההסכם המוצע היה נראה רע למי שעמד על זכות השיבה). באשר למה שאתה כותב לקראת הסוף - "רצונם של הפלשתינים להילחם ולטבוח ישראלים הוא כה עז עד שפשוט אינם יכולים לעצור בעד עצמם. ורב המרצחים שלהם הוא כבר לא צעיר. הוא אוהב את העניינים האלה ובלעדיהם חייו אינם חיים. הוא רוצה להשתתף כל עוד הוא יכול." לרגע רציתי להכנס איתך לוויכוח, התיאוריות של מי יותר מוזרות. אבל לא כדאי. אני רק אסב את תשומת לבך לכך שיש לך ויכוח עם ניצה, שטענה ש(אפילו) הפלסטינים הם מונחי-מטרה ולא מונחי-סיבה. (לא שאני באו"ם בויכוח הזה: אני מניח שפוליטיקאים הם מונחי מטרה, ואילו "עמך" לרוב מונע בתערובת של סיבות ומטרות - זה כבר תלוי באדם הספציפי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התמיהה שאתה מעלה בראשית דבריך תמוהה. כל ציבור גדול שיש לו מטרה מסויימת חייב לדבר עליה ולהציבה בצורה גלוייה. ללא זה אי אפשר יהיה לכוון את הציבור ולהנחותו. ברור שהרצון המשותף נוצר ע"י דיבורים עליו והפצתו. הפלשתינים הם ציבור גדול מכדי שיהיה איזו כת סודית. אי אפשר לכתוב בגלוי קווי יסוד של שאיפה לשלום, וללחוש על כל האזניים שהכוונות בעצם הפוכות. איני מבין איך העלית על הדעת דבר כזה. אשר לרצון העז של הציבור הזה לעסוק באלימות, זו ההתרשמות שלי. הדבר הזה כנראה נובע מתרבותם, ולא התחיל אתמול. איני יודע אם אתה זוכר את שלושת הלאוים של מדינות ערב לפני שנים רבות: "מה שנלקח בכח יוחזר בכח !". אם תיתן להם זה לא יספק אותם. הם רוצים לקחת בכוח . . . אבל כיון שמראש אמרתי שאלה רק הצעות, ושאין לי בעניין הזה ידיעה ברורה, מיותר להתווכח על כך. אין לי הוכחות. ומה הבעיה בכך שיש לי ויכוח עם ניצה ? זה רק ויכוח אחד מכמה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |