 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתמול גמרתי לקרוא בנשימה עצורה את Timeline ואולי, בעיקר עקב העובדה שזכרתי את הכתבה הזו, לא יכולתי שלא לחוש שגם כאן יש re-casting מסויים של פרק היורה - הפעם סטודנטים במקום ילדים. אולי זו רק שאלת סגנון אבל זו לא פעם ראשונה שאני רואה אצל קרייטון את השורה "הוא צעק" בסוף פרק. בכלל, המוטיב של Technology gone wrong , הדרך המאולצת משהו בה מסתבכת העלילה (אני לא רוצה לקלקל לאחרים אז לא אפרט) - זו לא הייתה שעתו *הטובה* ביותר, אבל בכלל לא רעה. וכן, גם אני מעדיף את זרע אנדרומדה (אפילו הסרט!) על כדור. אגב, מישהו חוץ ממני קרא את "שוד הרכבות הגדול" - מצאתי אותו בצבא בספרייה של קיבוץ יהל ומאז לא ראיתי אותו בשום מקום. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את הספר וגם ראיתי את הסרט (בכיכובו של שון קונרי ובבימויו של קרייטון עצמו). עלי להודות שבתחילה הייתי אוהד די נלהב של קרייטון, אולם עם הקריאה של מספר ספרים שלו, גיליתי שהם אכן די חוזרים על עצמם - וספרו הלפני אחרון "תאונה אווירית", הוא נפילה די רצינית כיון שאינו מצליח לא למתוח וגם לא לעניין. קשה לי לומר שאני ממליץ על ספרים מסויימים שלו, אך טרם קראתי את Timeline - ואפשר שאעשה זאת... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשה לי לנחש, לא אהבת את AIRFRAME (זו ההזדמנות להשוויץ שקראתי אותו באנגלית) בגלל עודף הטכניות שלו ו"אפרורויותו" של הנושא? אני מסכים, הסיפור אינו תזזיתי כמו שאר הסיפורים שמנינו או תזיזתי-אבל-סטואי-משהו כמו "כדור". אני מוצא שהוא יותר דומה ל"מצוקה", רק עם פרטים מרובים יותר והוא פשוט ארוך יותר. אילו ספרים אחרים של קרייטון קראת? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |