|
||||
|
||||
עבר כבר כמעט שבוע ורק עכשיו אינ מתחילה לעכל שאין עידו יותר, את עידו הכרתי דרך אסף, אחיו. בכל מסיבה שעשינו הזמנו את שניהם, עידו תמיד היה משוכנע שאנחנו מזמינים אותו רק בגלל אסף, אני לא יודעת אם הוא הבין כמה כולם אוהבים ומעריכים אותו. תמיד התייחסתי אליו בתור הבחור החמוד הזה שנראה כמו ילדון ומתרוצץ כל הזמן, ובכל דבר שביקשתי הוא עזר לי, ואני הכרתי רק חלק קטן ממנו, פגשתי אותו יחסית מעט. עכשיו שאני שומעת ורואה מה כולם כותבים ואומרים עליו ואני מרגישה שהפסדתיי כל כך. עידו, נשברתי ככשמעתי את הבשורה הקשה ביום חמישי, אני אתגעגע אליך, היית קרן אור בשביל כולנו, העולם לא יהיה אותו דבר בלעדיך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |