 |
אני חולק לחלוטין על המלצתו של גידי להתחיל לשמוע את וייטס מהאלבום הראשון. נכון שהוא יותר קל וקליט, זו בדיוק הבעיה. זה בכלל ז'אנר שונה של מוזיקה מתקליטיו המאוחרים; רבים יאהבו את האלבום הזה ולא יאהבו את המאוחרים, וההיפך. לפחות אין ספק, אני מניח, שהמאוחרים הם המקוריים והיחודיים יותר.
מבין אלבומיו הטובים (בעיני), הייתי מתחיל עם Rain Dogs. במאמר ציינתי אותו יחד עם Swordfishtrombones כשני האלבומים הכי "יצוגיים" של וייטס. הבעיה עם Swordsfishtrombones היא שהוא נפתח בשיר Underground. זה שיר נהדר, אבל מביא להגזמה כמעט קריקטורית את הסגנון הוייטסי. והרי אחרי שיר אחד עד שלושה, הרושם שלנו בדרך כלל כבר מתקבע באופן כמעט בלתי-הפיך. בקיצור, יש סכנה של הבהלות מוקדמת. לעומת זאת, Rain Dogs נפתח ב-Singapore, שיר שהוא ממש הצליל "הקלאסי" של וייטס; אם אתה אוהב את השיר הזה, אתה אוהב את וייטס (המאוחר), אם לא אז לא. ואני גם ממשיך ומשער שאם אי-פעם תאהב את השיר הזה, אתה תאהב אותו מהשניות הראשונות. האלבום גם ממשיך ברצף של 3 שירים שהם מהיפים ביותר של וייטס, שונים לחלוטין זה מזה.
גם Blood Money החדש הוא אופציה טובה להתחיל עם וייטס.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש