|
||||
|
||||
אני קראתי רק ספרים של בנים :-) בעצם, הכי "לא-של-בנים" היה "ענוג הוא הלילה" של סקוט פיצ'ג'רלד, שכייף לקרוא אותו סוף סוף. מריח כמו דור הג'אז. השאר היו מדע בדיוני, מזילאזני ועד סי.ג'יי צ'ריי. אולי בעצם זה כבד מדי לקיץ, אבל כבר שנים שאני לא מצליחה לקרוא במאסיביות שום ז'אנר אחר, וכל החברים שלי כבר השאילו את רביעיית ספרי אנדר (אורסון סקוט קארד) וחזרו לבקש עוד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |