|
||||
|
||||
טום וויטס ממעט להופיע, וזה בעיה גדולה מאד למעריציו. לפני שנתיים או שלש התמזל מזלי והצלחתי לקנות כרטיס להופעה שלו. כרטיס אמרתי? התכוונתי כרטיס לכל הופעה, לא רציתי להפסיד ת'הזדמנות וראיתי אותו בשני ערבים רצופים. תאטרליות היא שם המשחק של וויטס, קברטיות קרקסית. ההופעה היתה באולם תיאטרון שראה ימים טובים יותר, אבל האולם מהווה תפאורה מתאימה מאין כמוה לטום וויטס - כסאות קטיפה מהוהים, קישוטי קיר ותקרה אדירי ממדים מצופים בצבע זהב מתקלף. אולם כניסה שמן הסתם אירח בזמנו מבקרים לבושים מחלצות, שותי שמפניה ואוכלי קוויאר. עתה הצטופפו בו בני תשחורת ובני גיל העמידה לבושים במיטב מלחצות השחורים, העור, הג'ינס והטי שירטס, אוחזים בכוסות פלסטיק מלאים בירה או וודקה, ובחדר השירותים הצהל"י למראה מתערבב ריח השתן בריח מתקתק מאד מסוים. את טום וויטס אי אפשר סתם לחבב. צריך לאהוב אותו או סתם להתעלם ממנו. להקת הליווי התחילה לנגן על הבמה החשוכה. כל העיניים ננעצו בבמה מנסים לזהות מתי וויטס יעלה לנגן. פתאום קרן אור התמקדה מכיוון הבמה והאירה את המעבר שבאולם. וויטס נכנס בהליכה חצי שפופה חצי מעוותת (מזכיר קצת את המפקח קולומבו) כשהוא מדקלם/שר דרך מגהפון ישן ותוך כדי הליכה מעיף באוויר, שמואר ע"י הפרוז'קטור, פיסות זהובים קטנות. מי שראה הצגות של חנוך לוין יזכר במראה דומה. וויטס נותן על הבמה את כל מה שיש לו. הוא משעשע, ציני, סרקסטי, לא תמיד מובן בגלל צורת הדיבור ובגלל האסוציאציות המוזרות שלו בקטעי הקישור. המוזיקה שלו נעה בין קקפוניה דיסהרמונית ביזארית לבין מלודיות מתקתקות יפהפיות. את הקרקס שנרמז בתקליטים שלו צריך לחוות בהופעה חיה. מעניין שהשווית אותו לקראל, אולי בגלל החיספוס שבקול שלהם, כי לעומת וויטס, קראל ניחנה בצלילות אופראית. חוצמזה, הוא לא בלונדיני. האלבום הראשון שקניתי היה Foreign Affairs מהתקופה המלודית שלו. שיר הנושא מראה שוויטס כותב לחנים שקורעים את הלב למלים שקורעות את הנשמה. אגב, יתכן והרבה ראו אותו (ולא ידעו מיהו) בסרט The Cotton Club, או ששמעו את שיריו בסרט smoke. (הייתי אולי משווה אותו לאמן אחר, אבל אני לא אגלה כי אולי אכתוב עליו מאמרון, אי"ה) |
|
||||
|
||||
כי כשקראתי את הכתבה חשבתי גם על השוואה, אמנם קצת far fetched, אבל עכשיו נותרתי מסוקרנת. |
|
||||
|
||||
לא השוויתי את וייטס ישירות לדיאנה קראל, פשוט מכיוון שאיני מכיר אותה בכלל, מחוץ למאמר שלך. השוויתי אותו לז'אנר כולו, והשתמשתי בה כדוגמה שתציין מהו הז'אנר (חשבתי שיהיה נחמד לבחור דוגמה שאפשר ללנקק בתוך האייל). ואם הופעות של וייטס בסרטים: יש לו תפקיד ראשי ב"תמונות קצרות" של רוברט אלטמן, עד כמה שיש תפקידים ראשיים בסרט הזה, ותפקיד קטן של קבצן ב"פישר קינג". |
|
||||
|
||||
הוא גם מופיע בסרט דגי הקרבנון (ראסטי ג'ימס?) בתור בני הבארמן. |
|
||||
|
||||
ונותן תפקיד גדול ב-Down by Law של ג'ים ג'רמוש בתור DJ בכלא |
|
||||
|
||||
דג קרבנון, יקירי, נשמע כמו כפל ביטוי. |
|
||||
|
||||
אהובה שלי, מדוע הביטוי דגי הקרבנון הוא כפל ביטוי יותר מהביטוי כלבי הקוקר-ספנייל? |
|
||||
|
||||
מריץ' ורץ' יוצא ריץ' רץ' מ"קרב" ו"נון" (=דג) יוצא קרבנון! |
|
||||
|
||||
אגב, אבירי הנצחי, זה אומר שאפשר כבר לחשוף את אהבתנו? |
|
||||
|
||||
אבל אני רוצה לזעוק אותה בראש חוצות. חפש את השלט הענק שעליו התנוסס פעם דודי בלסר. כן, יקירי, הפתעה! |
|
||||
|
||||
את הסרט אני לא מכיר, אבל אני חושב שלדג קוראים קברנון. |
|
||||
|
||||
והמין הנוקטורני הקרוב לו נקרא קבראחריחצות. |
|
||||
|
||||
חבל שאתה לא מכיר. ואני דווקא חושבת שמדובר בבן דוד של הדג הזה: |
|
||||
|
||||
אני אפילו לא יודע איך נראה הקברנון, אבל אני בטוח כמעט לגמרי שאין דג בשם ''קרבנון'' (על אף שזה עשוי להיות תרגום מעניין ל''דג קרב''). |
|
||||
|
||||
האקדמיה ללשון העברית מחזקת את ידיו של בחיר לבי מר פופק הנכבד, כפי שניתן לראות כאן (אם מחפשים "קרבנון"): |
|
||||
|
||||
על השמטת הלוכסן וקיבוע הזהות המינית שלך. |
|
||||
|
||||
אה, נפל לי :-) תודה. |
|
||||
|
||||
מעניין. לפי מילון הדגים, יש משפחת דגים שלמה הנקראת "קברנוניים" (Gobiidae), אבל כשם פרטי לדג יש רק "קרבנון" (שהוא הדג שהזכרת קודם, דג המלחמה הסיאמי). |
|
||||
|
||||
היה היה מין דג קטן, את זאת סיפר לי אמש דן, לדג הזה היה גם שם, השם שלו התחיל ב-מם, אבל אף פעם לא נגמר, כי את הפה תמיד סגר. דג ששמו מתחיל ב-מם, אך כיצד הוא מסתיים, מי יפתור את החידה לו אתן מנת גלידה...2 1הלחין יפה,מל קלר. 2יש עוד שני בתים,אך...זכויות יוצרים,אימתו של מיץפטל,ופתרון החידה. |
|
||||
|
||||
איפה ניתן למצוא את שאר מילות השיר ? התוכל לשלוח אלי ? תודה, גיל |
|
||||
|
||||
איזה דג ואיזה שטות סתם הוא כך היה מבסוט בדיוק אותו דבר היה עושה... אלמודובר כן, בהתחלה אלם אבל אחר כך הוא דובר בין לבין הוא מגמגם עד שהייאוש עובר. סתם חירוז של יום חולין בלי יומרה להיות אנין רק לזכר התקופה בה הייתה יותר תנופה והיו שעשועים באייל ובקוראים... |
|
||||
|
||||
תראה יש כזה דבר קרבנון אורכו 5-7 ס"מ צבעו מחום עד ירוק נלחם בנגיחה ביריבו מכמה סיבות: 1 להרשים נקבות 2 מקום מחייה 3 על מזון הזכרים בעלי זנב ארוך והנקבות לא קראתי בספר ביי |
|
||||
|
||||
יש לו תפקיד של ממציא מופרע בסרט המופרע Mystery Men. לצערי הסרט דבילי, וגם התפקיד שלו בו לא ממש מעורר השתאות. אבל יש לו המצאות חמודות (הוריקן בקופסת שימורים, למשל). |
|
||||
|
||||
ועכשיו אפשר לשמוע אותו גם בסטרבק |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |