בתשובה לניצה, 14/07/02 23:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. אני דווקא לא כיוונתי למיקום מסויים על הסקלה הפוליטית בישראלית. אני רמזתי לדבריו של הפרשן אהוד יערי בראיון בעיתון "גלובס" על כך שהארועים הנוכחיים אינם נסובים על עוד דונם למדינה הפלסטינית העתידית אלא על אופי המשטר העתידי באותה ישות. יערי קבל על כך שיש בישראל כאלו (והוא לא נקב בשמות או במחנות פוליטיים) שדווקא מעוניינים בקימתה של מדינה שאינה דמוקרטית וידידותית לישראל. הוא לא הסביר מדוע אותם פוליטיקאים סוברים שכך צריך להיות. ב. נדמה לי שחלק מסויים מהפלסטינים ויתרו כבר על הרצון הבסיסי לחיות - המתאבדים, שגם כנראה מוכנים לקחת אחריות על סבל עתידי למשפחותיהם (לו תחליט מדינת ישראל לישם את הרעיון הנ"ל). תופעת ההתאבדות זוכה ללגיטימציה רבה ברחוב הפלסטיני, כלומר לא מדובר רק באינידיבדואלים המתאבדים אלא גם בבסיס החברתי שלהם. לכן, אני חוזר על שאלתי הקודמת ותוהה כיצד ניתן להניא את הפלסטינים מלעשות משהו שהוא בדיוק מה שהם רוצים כרגע? ייתכן כמובן שאין תשובה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א.לא נראה לי שיש קבוצה פוליטית כלשהיא שתעדיף מצב של טרור מתמשך על פני שקט. אני לא רואה מי מרויח מזה. ב. המתאבדים אומנם מוכנים לתת את חייהם כדי להלחם אתנו, אולם לא ברור שהם גם מוכנים שבני משפחותיהם יסבלו. הדבר הזה לא נבחן, כיון שכרגע המשפחות של המתאבדים רק ''מרויחות'' מההתאבדות, גם כלכלית וגם תדמיתית. מלבד זאת יספיק שחלק מהאוכלוסיה יסבול מהמצב, ויחשוב שאסור לו להמשך, ואפשר יהיה בקלות יחסית לסכל את הפיגועים הללו על ידי מודיעין וכו'. כך שלדעתי מספיק שחלק מהאוכלוסיה ישתכנע שלא כדאי להם להמשיך עם הטרור כדי לנטרל את אפשרות של החלק האחר להשיג את מטרתו- להלחם בנו כל הזמן. (כמובן שלא מדובר על שכנוע מהשפה ולחוץ, אלא שהם יבינו שזה או הטרור, או לחם לילדים שלהם, או אנטרס חיוני אחר, ויפעלו באופן אקטיבי למנוע את הטרור. זאת לא כ''שרות'' לישראל אלא כהגנה על האינטרסים החיוניים שלהם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. נתתי פעם דוגמה לתשובה אחרת לשאלה הזו - מדינות יצרניות נפט מסויימות (לא כולן) מרוויחות יותר כאשר מחירי הנפט גבוהים. ולאלו האחרונים יש נטייה להיות קשורים למצב במזרח התיכון. בישראל אולי ישנם כאלו שחושבים שחשוב שתשרה כאן "רוח מצדה" כלומר תחושה של איום מתמיד שתמנע הדרדרות לשאננות. אם בשל חוסר אמון בערבים ואם בשל סיבות אחרות, תרבותיות למשל - הרצון שלא להתערות במרחב השמי. אגב, לא בהכרח מדובר על קבוצה פוליטית - אלו יכולים להיות גם "בודדים" פוליטיים. ב. המצב כרגע הוא שהאוכלוסיה הפלסטינית נפגעת ישירות מהמצב. טל כהן ציטט מספר פעמים את הנתון שבשנים 98-99 (תקופת שלטון נתניהו) הייתה צמיחה גדולה ברשות הפלסטינית והייתה רווחה כלכלית מסויימת. עם זאת, בהנחה שהציבור הפלסטיני אינו כל-כך אמנזי, הציבור הפלסטיני אינו קורא להפסיק את הארועים הנוכחיים אלא תומך (ע"פ הסקרים) בהמשך הפעילות הלוחמנית, כולל פעולות ההתאבדות. אמנם אני מסכים כי ברמת המתאבד אין קשר ישיר בין פעולת ההתאבדות למצב הכלכלי המשפחתי אולם ניתן להצביע על קשר ברמה הלאומית - מדינת ישראל מכבידה את העוצרים והסגרים על כל התראה מה שמביא להשפעה עקיפה (אך ניתן להבחנה בקלות) על משפחתו של המתאבד. אני עדיין מחפש את אותו אינטרס שיחשב קרדינלי מספיק כדי שישפיע על אותם מתאבדים, ואיני בטוח שבכלל קיים אינטרס שכזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכירה את הלך הרוח שאתה מתאר. נראה לי שהוא קיים בעקר בדימיונם של פרשנים. אמנם יתכן שיהיה למישהו אינטרס שיהיה כרגע עימות, על מנת שמצב רגיעה מזוייף לא יגרום לעם היושב בציון להנשא שוב על כנפי חלום השלום ולעשות מעשים מסוכנים. אולם זו לא נראית לי מטרה קיומית של אף גורם פוליטי ישראלי. ה''אינטרס הקרדינלי'' שאתה מחפש לא חייב להיות של המתאבדים עצמם. מספיק שהוא יהיה של סביבתם הקרובה בכדי למנוע את התפוצצותם ברחובותינו כפי שהסברתי קודם. אנו אפילו לא התחלנו לנסות לגרום לפלשתינים לשלם מחיר, שנחשב מבחינתם אמיתי, על מעשי הטרור שלהם. מחיר כגון גירוש משפחות מתאבדים, כגון תפישת שטחים לצמיתות מכפר ממנו יצא מתאבד ועוד הרבה דברים, שאנו נמנעים כרגע מלעשותם בגלל אמות מידה ''מוסריות'' שאנו לוקחים על עצמנו. זאת ללא בדיקה מעמיקה של תוצאות ה''מוסריות'' הזו. לדעתי מאד מוסרי לגרש משפחת מתאבד (עונש קולקטיבי) אם אנו מצילים בכך חייהם של עשרות אנשים, שינצלו כי לא יתבצע פיגוע ההתאבדות הבא. אפילו אם הוא ימנע בגלל הלשנה של קרוב משפחה שלא בא לו להזרק החוצה, על אף שהמתאבד עצמו יהיה מוכן לשלם את המחיר הזה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |