בתשובה לג. שמעון, 14/07/02 0:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שלום שמעון, ראשית כל אני מודה לך על הצעת עניין הקישור היישר מן השיר בגליון הדג (יופיע כבר בגליון הבא), עניין המחייב את קידום הצגת השיר באייל ליום הופעת הגליון; אך אלו מכשולים טכניים בלבד. תודה. אגב: בגליונות קודמים הופיע קישור, אך באיחור מה; כאמור - הצעתך מתקבלת בברכה והיא תאומץ על חיק הדג כבר בגליון אוגוסט. שנית, לגבי התערבות "אנשי הדג" - אוכל לדבר בשם עצמי; לא בלבד שקצר זמני מלנהל דיונים אלו, אלא שאני מרגיש, בנוסף לכך, שאת דעתי האישית חרצתי על השיר כאשר פרסמתי אותו, ובטח ובטח כאשר קידמתי אותו לאייל. את דעתי הפרשנית על שיר זה או אחר אין בדעתי לקבוע, רוב הפעמים מדובר בשיר אחד או שניים של משורר/ת וקשה לומר דבר מה שברצוני לומר מתוך קורפוס קצר כלכך; במקרה של ענבל חרגתי מכך וניסתי לפרט מעט מן המעלות שמצאתי בשיר הזה בפני אחד הכותבים באייל. לגבי קידום שירים של משוררימתים או של "מוכרים יותר" בתוספת קטע פרשני - הדבר שכיח עד כדי כך שמיחזורו מאוס בעיני. אפשר למצוא זאת לעילא ולעילא בחוג לספרות באוני', כאשר הניתוחים הללו בד"כ מותירים אחריהם שביל של הרס ושיר אחד מת. הניתוח הדידקטי, הפסבדו-מדעי, לא בלבד שאינני רואה אותו בעין יפה, אלא אני מנסה (ר' הדג) להתרחק ממנו אל מחוזות אחרים, מוצלחים יותר בעיני. מה גם שפרסום שיר כנ"ל גובלת בהפרת זכויות יוצרים ובסכנת תביעה משפטית. פרשנות השירה וביקורת הרי הן היינו הך; כפי שכתבתי (ולא מתוך זלזול) - גישת הקוראים-כותבים באייל לשירים שהתפרסמו היא לרוב בגדר שיר=כותרת-מתגרה, וחבל. השיר הפך להיות טריגר לשיחה (הגולשת אל מחוזות גרפומנים) ואיבד מערכו השירי תוך "נפילתו" אל מחוזות לא-דיון שיריים. אני חושב שהצעת הייעול הגדולה והמתגרה ביותר שלי תהיה בקשת רצינות-יתר מן הכותבים, וסבלנות במידת הרצינות. הנטייה "להרוג את מה שאנחנו לא מבינים" מקבלת אט-אט לגיטימציה וגו'. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |