 |
פעם, לפני הרבה מאוד שנים, נולד אדם בספרד ושמו משה. לאותו משה היה אב, רב ידוע בקהילתו, שנקרא מימון. אותו משה, שגדל ולמד והשכיל, פירסם אינצקלופדיה רפואית בגיל 17 (פלוס מינוס, (אני יברר את זה עקרוני למישהו) פירוש למשנה בגיל 20, היד החזקה בגיל 30, ולפנינה חיבר גם את מורה נבוכים. אותו מורה נבוכים, נכתב בתגובה, כן כן, לספריו של אריסטו. אתם שומעים נכון. רב גדול בישראל, כתב ספר בתגובה לאריסטו. ספר שהתבסס על טיעונים לוגיים ולא משהו בסגנון: " אריסטו המנוול דעת התורה תשרוף אותו". אגב, אותו משה בין מימון, שנודע בכינוי "הרמב"ם" עבד כרופא לפרנסתו. מן הסתם יש פה קוראים חילוניים שמקלדתם נופלת ברגע זה על הרצפה. רב? שעובד? הייתכן? הרימו מקלדתכם מהרצפה חברים. כן. הרמב"ם עבד. יתרה מכך. הוא שימש גם כרב הראשי למצרים ולא לכך גרוש לפרנסתו. (גם רש"י אגב היה לו כרם ולא לקח פרנק אחד על עבודתו כדיין) ולא רק זה. הרמב"ם גם הוציא פסק שאומר שאל להם לרבנים להרוויח מעבודתם. זה היה הרמב"ם - אדם ששילב ספרא וסיפא, לא נבהל ממגע עם גויים (היה הרופא של מלך מצרים) משכיל. היום יש לנו רב, בעל זכרון פנומנלי אמנם - אבל פרמטיבי, מושחת מהיסוד, ושונא אדם. היה לנו בדור האחרון אחד כזה. ישעיהו ליבוביץ' שמו. אבל לא. הוא לא יכל לשמש כרב בישראל (לא שהוא רצה) הוא למד פילוספיה. איך הוא העיז?
אחחח.. הרבנים של פעם.
לוינסון
נ.ב תגיד למריוס שיחזיר לי איימליים.
|
 |