בתשובה לתומר ליכטש, 13/07/02 20:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראשית, הייתי רוצה שתסביר את המשפט בסוגריים בסעיף א', כיוון שהוא לא ברור לי, ואם אפשר, הסבר נא גם את הסיפא של הסעיף. שנית, אני מסכים לחלוטין עם סעיף ב'. ראוי לציין שאני חושב שהסיבה שבעטיה הוא נכון, הוא שמביני דבר לא לוקחים חלק פעיל יותר בדיון, ולאורך כל חיי המדור תגובותיהם המקריות סתומות יחסית ולא ממקודות במיוחד (למרות שישנם מספר מגיבים שדווקא מצליחים לשפוך אור על השירים, ומנסים להבהיר לקהל את השיר). לו היה מתקיים דיון ער ומקצועי, לא הייתם נאלצים לקרוא את התגובות שלי, כיוון שאני מכיר בנחיתותי המסויימת בבואי לדון בשירים אלה. מה שמוביל אותי לסעיף ג' - אני חושב שמנגנון הקורא כותב דווקא מוצלח, אבל אולי לא מתאים לביקורת על שירה, מפני שאין בביקורת על שירה נקודות משען של ממש. יותר מכך, כל ניסיון בעל אופי אנליטי מתמוסס מיד, כיוון שעדיין אין הבנה בקרב המגיבים באשר למהות ההתעסקות בשירה - וניסיונות מספר מגיבים לנסח כללים נתקלו באי הבנה שייתכן ומקורה בעוינות. יכול להיות שמה שמעיב על ההתדיינות בעיניך היא שהשיר לא מופיע כל הזמן לנגד עיני המגיבים - וזוכה למעמד דומה לזה של התגובות מבחינה וויזואלית ובאופן מיידי גם הכרתית, מה שללא ספק מפחית מכוחו ומשמעותו, ולדעתי אין להקל ראש בדבר. כמי שחושב שהמדור מוסיף לאתר, אני מקווה שלא תבחרו להסירו. עם זאת, כדי לתקן את הפגעים שהזכרת, נדרשת דווקא מעורבות גדולה יותר של בני הדג האנונימי, הסברים מצידם והתייחסות מעט פחות מתנשאת - ככלות הכל, כל הנדרש בעיסוק בנושא זה הוא אינטליגנציה ורגישות, וניסיונכם העדיף אינו עילה לביטול כל ההתייחסויות שניתנו על ידי קוראי האייל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שאנשי האייל, השוחים בחומרים תיאורטיים מגוונים, פשוט מבינים פחות, או אולי לא מבינים בכלל, בניתוח שירה. מצד שני, בגלל טיב העם 1, כל יצירה - מוצאת או לא מוצאת חן - זוכה מייד לדיון מטא-מטא-יצירתי ולניסיונות הגדרה ז'אנריים שלה. כך שלהרגשתי, סוג הדיון שמתפתח פה הוא ברובו תוצאה של תסכול. 1 אני לא אמרתי שצריך להחליף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר שהתגובות לשיר צריכות להיות "ניתוח שירה"? כשמגיבים לידיעה מהחדשות אנחנו עוסקים בביקורת עיתונות? כשדנים במאמר מדעי אנחנו מחפשים שגיאות מתודולוגיות? כולה אנחנו מגיבים על מה שנראה לנו שווה תגובה, ובדרך שנראית לנו. בתור אחד שהמפגש היחיד שלו עם שירים הוא כאן, אני מוצא עניין מסוים בכל דיון שמתפתח, גם אם ההבנה שלי בניתוח שירה נעצרה, כפי שכבר העדתי, במה שלמדתי לפני אלפי שנים במגנה ריאלית בתיכון. הרב-שיח של עיורים (סליחה, גידי) הוא לכשלעצמו בעל ערך בעיני, ולוּ רק ערך בידורי. מה רע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה רע? לא רע, ממש בסדר גמור. אבל אם תשים לב, השיר הראשון שהובא במסגרת הזו זכה להמון המון תגובות, ואלה שבאו אחריו זכו לפחות ופחות. בהתחלה היה עיסוק שלם סביב השאלה מהו שיר, איך צריך לקרוא אותו, עד כמה צריך לנתח אותו, וכהנה וכהנה שאלות תיאורטיות. לגבי שירים שלא היו אהובים על רוב המגיבים, הדיון הוביל להבדל בין שירה טובה ושירה גרועה. וכל זה גורם לי להרגיש, שרוב הזמן דנים פה בתיאוריה של יהלומנות ולא באבן החן (או החצץ, תלוי במקרה) המוטלת לפני הקוראים 1. אם כי זו דרכם של אינטלקטואלים ואינטלקטואלים בעיני עצמם, ואני פוסלת במומי. 1 חוץ ממך. עשית עבודה טובה :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |