 |
הטיעון ״יש בארץ תואם ביבי״ לא נטען. כן היו פנטזיות של המחנה (מספר פעמים) להריץ חרצוף, על בסיס פולחן האישיות (יותר ביטחוניסט, יותר מזרחי, יותר אותנטי וכל מיני שטויות בסגנון). ניסיון שכשל שוב ושוב. זה הטיעון (חצי ממנו - זה רק סעיף 1). לא זה ש״יש בארץ תואם ביבי״.
לגבי מה צריך לעשות (הקטנת תפקיד ראשות הממשלה למימדים הראויים ע״י חקיקה, חוקה והגנה על הדמוקרטיה מפני כוח מוגזם לאיזה חרצוף) אנחנו כמובן מסכימים. אחד הדברים שכל כך חירפנו אותי בממשלה לפיד-בנט זה שזה לא הדבר הראשון שהם הסתערו עליו אחרי שהם הקימו את הממשלה (זה היה אמור להיות הדבר האמיתי שמצדיק את המפלצת של פרנקשטיין שהם הצליחו להקים). דיברנו על כך באותו פתיל של ה-״I'll be back״ בו לא הבנתי על מה ולמה כולם כל כך שמחים, למרות שרואים שהממשלה הנכנסת לא עושה את הדבר שהיה הכי חשוב, לפני הכל, שהיא תעשה.
זאת כמובן תחת ההנחה שהתסריט של הגעה לבחירות לפני שינוי שיטת המשטר בישראל זה משהו שעדיין אפשר להאמין שהוא תסריט סביר. הנחה שאני לא שותף לה. הבלאגן עכשיו בפרשיות בשב״כ זאת עוד לבנה בחומה הזאת.
המשחק מול ביבי הוא לא שש-בש ולא שח-מט. אם חייבים להשוות לדינמיקה של משחק מסוים, אני חושב שזה יותר דומה למשחק הקלפים Arkham Horror: The Card Game. משחק שמוטה באופן קיצוני נגד השחקנים (שברוב התסריטים מסיימים את המשחק בכשלון, מוות, יציאה מדעתם או אולי, אם מאפשר המזל, ניצחון פירוס).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות