בתשובה לאביב, 15/04/25 18:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כן, אבל הנקודה היא שאייזנקוט מתאים לתפקיד ה-BB של השמאל בערך כמו שהוא מתאים לליהוק שלך כ"חרצוף תורן". במסגרת בטיעונים שלי לזכותו מניתי את ה"אפרוריות" שלו. שים לב שקריאות ה"הו הא מי זה בא" מלוות בד"כ כל מיני דמויות מן השורה השנייה. הקריאה הזו יותר משהיא נועדה לתאר מציאות, באה ליצור אותה. אנו נמצאים במלחמת אזרחים נגד אוייב מרושע וזדוני. ככלל אצבע הייתי מציע שביקורת נגד פוליטיקאים מן הצד שלנו צריכה להיות צמודה למעשה או אמירה מסויימת שלהם ולא הטחת בוץ כללית כמו "חרצוף תורן". לא חושב שתמצא מישהו כאן שיחלוק על כך שהמנהיגות הפוליטית של השמאל הפגינה מידה גדושה של חוסר הצלחה במרחב הפוליטי. זה לא מצדיק פסילה מוחלטת שך אישיותם והשרות הציבורי שהם עושים. צריך תמיד לזכור שהדרך היחידה לא לטעות לעולם, היא לא לעשות כלום. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
״הקריאה הזו יותר משהיא נועדה לתאר מציאות, באה ליצור אותה.״ הסברתי (ונימקתי) למה אני חושב שתכשלו אם תנסו (שוב) את האסטרטגיה הנכשלת הזאת. נראה לי שההיסטוריה של המחנה (והאובססיה שלו להתרכז ב״להריץ מישהו מול ביבי״) מחזקת את טענתי ואני לא מצליח למצוא טיעוני נגד שמסבירים למה הפעם (ודווקא עם אייזנקוט) זה לפתע פתאום יצליח לכם. ״צריך תמיד לזכור שהדרך היחידה לא לטעות לעולם, היא לא לעשות כלום.״ אני מניח שיש איזה עולם בו להתלונן על המחאה/המפגינים (כי הם לא מישרים קו עם איזה אידיאל טוהר הפגנה שלא קיים בשום מקום בעולם - אף פעם) ולדרוש הנחתת חרצוף בראש המחנה זה ההיפך מ״לא לעשות כלום״. אני לא חושב שזה העולם בו אנחנו חיים. ״זה לא מצדיק פסילה מוחלטת שך אישיותם והשרות הציבורי שהם עושים״ טיעון איש קש קלאסי. הקונטקסט הוא ״לשים איש על סוס בראש המחנה״ ומנטליות ה-״הו הא מי זה בא, ראש הממשלה הבא״ (לא מילים בהן אני בחרתי). לא מדובר בפסילה מוחלטת של האישיות והשרות הציבורי של מישהו. אייזנקוט מוזמן להמשיך לתרום את תרומתו הצנועה והאפרורית במפלגת המרכז הקיצוני (התמיד מזגזגת) בה הוא חבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה צריך לשאול עצמך מדוע לאחר שהכחשתי שיש לי טענות כלשהן כלפי המחאה ואף הודעתי שאני עצמי משתתף בה מדי פעם, אתה שב וחוזר על הטענות האלו. אני חושב שחסימת כבישים והבערת צמיגים לא צריכה לשמח אנשים שלא חושבים שלונדון מחכה להם. זה הכל. אפפעם לא כתבתי על טוהר אידאל ההפגנה או אפילו משהו דומה. כתבתי, מספר פעמים, על סוגים ומטרות שונות של הפגנות. הקוראים לא גילו בכך עניין כלל ולכן אין כל כך טעם לטרוח לחזור ולפרט את הדברים. אסתפק בכך, שאחזור ואבהיר שהפגנות פוליטיות הן חלק מן ההתנהלות הפוליטית התקינה של דמוקרטיה. איני יכול להתווכח עם כדור הבדולח שלך הטוען שמהלך של יצירת מפלגת מרכז מובילה וקוהרנטית היה נכשל (גןוקא לאהוד ברק מול נתניהו, זה די עבד ובלי מפולת קולוסאלית כמו 7.10). אני בהחלט יכול להצביע על מה שקרה ללא המהלך: בסקר חדשות 12- בנט 23 מנדטים, יאיר גולן 13, גנץ ולפיד 8 כ"א (פחות מליברמן). אני לא יכול לנחש את יחסך לממשלה היפותטית שמובילים אותה בנט, גולן וליברמן. אני יכול לנחש שהסיכויים שממשלה כזו תתקרב אפילו להצעות החקיקה שלך הוא אפס. נ.ב. אני מנסה לתאר לעצמי התייחסות שלי אל דדי שמחי למשל כחרצוף. אני מאד מקווה שלא אכשל בכך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |