 |
|
 |
||
|
||||
 |
מסכים עם האלמוני ומוסיף - ציבור מפגין לרוב מרגיש שהוא שוליים, אאוטסיידרים שהממסד לא סופר אותם (בארץ- הנכים, האתיופים, החרדים הקיצונים. בחו"ל- פעילי איכות הסביבה) ומוציאים את התסכול שלהם באלימות. לעומת זאת הציבור המוחה נגד הממשלה הנוכחית הוא עמוד השדרה של המדינה. אנשים מבוגרים ברובם, אמידים ברובם, נושאי תפקידים בכירים (מי אמר שרביט?) בעבר ובהווה. לא כאלה שמורגלים להיות אאוטסיידרים. הם היו לאורך זמן רב בשר מבשרו של הממסד. הם מוצאים את עצמם במצב מוזר ולא מוכר שבו פתאום לא סופרים אותם. הם לא יודעים איך להוציא את התסכול שלהם באלימות של ממש. זה נגד ההוויה שלהם. לכן ההפגנות כל כך צמחוניות. כשמעטים, ממש בודדים מהם מנסים, מה שיוצא זה דברים פתטיים כמו ירי הנורים לעבר הבית בקיסריה או התחככות בישבנה של שוטרת מג"ב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהמשפט האחרון שלך לא מתאר את המציאות. בסבירות גבוהה שני המקרים לא היו ''ניסוי לפעול באלימות'', השני כנראה בכלל לא ניסוי לכלום חוץ מאשר הידחקות צפופה בעת הפגנה כשהשוטרים כבר מפעילים אלימות על המפגינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שרוח הדברים ברורה: הם לא יודעים לפרוק תסכול באמצעות אלימות. מה היה ירי הנורים הדבילי אם לא פריקת תסכול פתטית של מי שחונך וחוברת שאלימות היא לא דפ"א (בענייני פנים)? כך קל לי להאמין גם להתחככות בתחת ההנחה הזאת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |