בתשובה לאפופידס, 31/03/25 16:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תלוי למה אתה מתכוון. 1. מבחינה טכנית בלבד: טעות בהעתקה מ ynet, היה צריך להיות "מהפכה". 2. מבחינת מיתוג: גם ערוץ 12 וערוץ 13 פרסמו הצהרה לפני מספר חודשים. """ החוק לסגירת תאגיד השידור הציבורי שעבר היום בקריאה הטרומית הוא חציית קו אדום נוסף כחלק בלתי נפרד מתכנית הממשלה להשתלטות עוינת על התקשורת החופשית בישראל.. זו הפיכה תקשורתית בחסות המלחמה """ 3. לדיון עומק בסכנה בהצעות: מוזמן לעיין במאמרי דיעה במכון הישראלי לדמוקרטיה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי. הטענות ל"זה חלק ממסכת" ויחוס כוונות אפלות אנחנו מכירים מאז סוף שנות ה-70, עת נבחר לראשונה מחנה זה להרכיב ממשלה. מאז אנו במצב תודעתי מתמיד של "אוטוטו". לגופו של עניין, היסטוריון שלא היה נתון למתקפה התקשורתית של עשרות השנים האחרונות עשוי היה לטעון שפירוקם, מכירתם או ייבושם של גופי תקשורת מולאמים, זה בדיוק צעד בכיוון ההפוך מהשתלטות המדינה על התקשורת. אבל לך תמצא אחד כזה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתייחסות שלך מזכירה לי התייחסויות אחרות. - זה לא הפיכה דמוקרטית. זו רפורמה משפטית שנועדה לחזק את הדמוקרטיה. - זה לא חוק השתמטות. זהו חוק גיוס שנועד להסדיר את גיוס החרדים. - זו לא פירוק השידור הציבורי. זוהי מכירה של גופי תקשורת מולאמים. כל מה שצריך זה באמת, כדבריך, למצוא את האח התם בהגדה. מישהו שלא ''שטפו לו את המוח עשרות שנים'', והוא לא יודע מי זה נתניהו והליכוד, ומה הם אומרים על התקשורת בלי להתבלבל. באמת לך תמצא אחד כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״מכירתם או ייבושם של גופי תקשורת מולאמים, זה בדיוק צעד בכיוון ההפוך מהשתלטות המדינה על התקשורת״ אני בספק שהמשפט הזה נכון גם במקרה בו התכנון הוא שליטה פוליטית על תקציב התאגיד, עריכת שימוע פומבי שנתי למנהליו, הפיכת מדידת הרייטינג לכלי פוליטי, סגירת תחנות הרדיו האזוריות, והענקת רישיונות שידור ארציים לטייקונים המקורבים לשלטון. מה בניסוח החוק שכנע אותך שמדובר בהצעה שהיא באמת ברוח עקרונות השוק החופשי? בדקת את הפרטים? לדוגמה, שים לב לתוכן ההצעה לגבי תקציב התאגיד. ח"כ אביחי בוארון מהליכוד הציע לבטל את העצמאות התקציבית של תאגיד השידור, כך שתקציבו יחויב באישור הממשלה מדי שנה. זה לדעתך איך שנראה הכיוון ההפוך מהשתלטות המדינה על התקשורת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדקתי את פרטי החוק - אני רק מנסה להבין כיצד כל זה קשור ל"הפיכה". למה לא להתחיל מ"שואת התקשורת" ומשם להגביר לאט לאט? הרי גם אילו כל ההערכות שכתבת יתממשו (והם לא, אני חותם לך על סמך ניסיון בן 45 שנים של תחזיות דומות), הרי שגלי צה"ל (ללא גלגל"צ) והערוץ הראשון תופסים נתח של 20% ו4% בהתאמה. לא התעמקתי בנתונים אבל בכל מקרה, אין תחנות אלו רלוונטיות לרוב הציבור כך שהשימוש במושגים בומבסטיים, במיוחד כאשר ישנם נימוקים טובים בהרבה לטובת קיומו של שידור ציבורי, נשמע תמוה לשכמותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ''שכמותך'' הייתם פחות מדקדקים במושגים שאחרים משתמשים בהם, ויותר פועלים לעצור את הקואליציה מתוכניותיה הרעות, אולי דברים היו נראים אחרת. כרגע מצטייר שיותר אכפת לך מה אמרו על ה''מחנה'' בסוף שנות השבעים מאשר איך תראה המדינה האהובה שלנו בסוף שנות העשרים עשרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני הערתי בעבר והעברתי ביקורת על הבחירה הסמנטית במילה ״הפיכה״ דווקא ואמרתי שאפשר להשתמש במילים מדויקות יותר כדי לתאר את שרשרת האירועים המתרחשים בישראל. אבל, בקונטקסט הרחב יותר, הדיון הסמנטי הזה הוא ממש לא מעניין ולכן אני זורם עם המילה. אבל זה (לדעתי) בכלל לא העניין וזה בכלל לא משנה. הדבר החשוב, לדעתי, זה ההתיחסות המאולצת לכל דבר שהממשלה הזאת עושה עם דרישה לא הוגנת (ולדעתי עם קורטוב של ניחוח מתמם) של התיחסות אל כל נושא לגופו. כאילו אין בכלל קשר בין מה שהממשלה הזאת רוצה לעשות עם גופי התקשורת בישראל, לבין הפגיעה בשלטון החוק, לבין מה שהיא עושה עם מעמדו של בית המשפט, לבין מתן הפטור מגיוס לחרדים, לבין הנאומים של ראש הממשלה הגרוע ביותר בהיסטוריה של ישראל שמקשקש בטיקטוק נגד מוסדות המדינה ומעלה קונספירציות מטומטמות על הדיפ-סטייט שזומם נגדו. ברור שסתם דיון תמים על השידור הציבורי בעד ונגד הוא רצוי וראוי ודעות שונות הן לגיטימיות ומבורכות, בזמנים נורמלים. אבל אנחנו ממש לא בזמנים נורמלים. זו לא השעה. רוצה לדבר איתי ועם אנשים אחרים על רפורמות שצריך לעשות (ואיזה רפורמות צריך לעשות) בשוק התקשורת של ישראל? נשמח לדבר על הנושא. תיפול ממשלת הדמים המחורבנת הזאת ואשמח לנהל איתך שיחה על הדעות שלי לגבי שוק התקשורת בישראל (מה כדאי, מה לא כדאי ומה הם האיזונים הנחוצים כדי להבטיח חופש עיתונות ומגוון דעות). יש סיכוי שתמצא אותי אפילו יותר שוחיסט ממך בנושא זה (גילוי נאות: אני חושב שישראל יכולה להסתדר מצוין בלי שידור ציבורי, אבל רק תחת שרשרת מאוד מסוימת של הנחות וחקיקה מתאימה). התומכים בממשלה המחורבנת הזאת צריכים להפנים משהו - מאז ההפיכה המשפטית, דרך השביעי באוקטובר, דרך קטארגייט ועד ליום (אם וכאשר) תיפול הממשלה - יש רק משהו אחד שראוי שהממשלה הזאת צריכה לעשות. היא צריכה ליפול וצריך ללכת לבחירות. מועדון הדיבייט בנושא ״נימוקים טובים לחיוב ולשלילת קיומו של השידור הציבורי״ נדחה ליום שבו לא תהיה ממשלה שמנסה לשמר שלטון באמצעות שינוי חוקי המשחק כי היא עצמה יודעת שהיא Fucked up BIG TIME והיא חוששת מדין הבוחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשם שינוי, מסכים עם כל מילה. הדברים מקבלים משנה חיזוק כאשר מתיחסים לרפורמה במערכת המשפטית. אילולא המדובר היה בממשלת האלמוג מלרע כהן הזאת, יש לי הרגשה ש-90% מן הציבור היו תומכים בהתלהבות ברפורמה של המערכת. החולי של המערכת המשפטית זועק מראשי הגגות. דא עקא היא שהבעיה של המערכת המשפטית בישראל אינו שסבתא של רוב שופטי הבג"ץ לא נולדה במרוקו או שרובם אינם חברים במרכז הליכוד. הבעיה היא שמשפטיהם של כל מיני סלבים ומקורבים (כמו רוה"מ) נמרחים על חודשים ושנים, בעוד שבפני רוב אזרחי ישראל, מערכת המשפט מעמידה חומת כניסה גבוהה מאד של בירוקרטיה, עמלות ושכ"ט. בעניין מערכת התקשורת רצוני להוסיף ולהדגיש ש"רפורמה" תקשורתית בעיני השלטון הנפסד הזה היא הגדלת התמיכה בערוץ תקשורת המשרת באופן פרבדאי את הממשלה, ממש כמו בעריצויות של בריה"מ וסין. מישהו צריך לשאול את תומכי השלטון מדוע משלם המס צריך לממן גם ערוצי התקשורת תומכי הממשלה וגם את הדוברים, היחצ"נים וכלל מערך היח"צ של משרדי הממשלה השונים. למשל מדוע השר אמסלם צריך דובר כאשר יש לו את ברדוגו מערוץ 14? בחרתי אישית את האמסלם מפני שהדובר שלו נראה עלוב נפש שספק רב אם הוא תורם משהו לתדמית של המשרד לענייני אמסלם ואנרגיה אטומית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערות ביניים בעניין הסמנטי של "הפיכה" מול הפיכה. בד"כ עניינים סמנטיים נראים לי תפלים למדי, אבל לפעמים יש להם חשיבות מסוימת, וזאת אחת הפעמים האלה. 1. המושג "מהפכה משפטית" נכנס לחיינו ע"י אלה שכינו כך את השינויים ההדרגתיים שעבר בית המשפט העליון לפני שהם החליטו ל"תקן" אותו. הנה, לדוגמא, שר המשפטים אומר את זה בכנסת. 2. יריב לוין עצמו הרבה לפני שקיבל ממנהיגנו הנערץ את תפקיד שר המשפטים, סיפר מה הוא מתכנן לעשות. בהערת ביניים להערת הביניים הזאת אזכיר שבדיוק בגלל העמדות האלה נמנע התפקיד הנכסף ממר לוין במשך שנים רבות, ולגמרי במקרה הוא קיבל אותו מראש ממשלה שמואשם בפלילים, ובהערת ביניים להערת הביניים האחרונה אומר שבית המשפט העליון שאיפשר לנתניהו להתמודד על ראשות הממשלה אולי פעל עפ"י הגיון משפטי מוצק, אלא שבמקום "ייקוב הדין את ההר" מה שקיבלנו הוא שהדין התנפץ על ההר. כצפוי, אם יותר לי להוסיף, כי כל מהנדס היה יכול לספר לנו שזה מה שיקרה. 3. לדעתי כדאי מאד לשמוע מה יש ליובל נח הררי להגיד בנושא, למשל כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל נכון וכל טיעוניו של יובל נח הררי משכנעים, אבל זה לא קשור לקטנוניות הסמנטית של ההבדל בין המילה הפיכה לבין המילה מהפכה. אם בוחרים להתעלם מההבדל בין המילים, אז כן - מה שהממשלה הזו עובדת עליו זו הפיכה. מצידי אפשר להגיד שזו המרלה של שינצוף היוצגים, כל עוד מוסכם וברור שמה שהממשלה הזאת עושה זה רע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי להתייחס בכלל לעניין הזה, אלא להבדל בין"רפורמה" לבין"הפיכה/מהפכה" (יש כמובן גם הבדל גדול בין "הפיכה/מהפכה משפטית" ל"הפיכה/מהפכה משטרית"). כפי שכתבתי, בד"כ אני נוטה להמנע מויכוחים סמנטיים אבל יש יוצאים מהכלל, וזה אחד מהם לטעמי. אגב, עוד יוצא מהכלל, הוא השימוש במילה "רצח" ע"י צימחונים וטבעונים; אני מסרב להתדיין בשאלה אם אני רוצח נאצי (Holocaust on your Plate [Wikipedia]). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |