בתשובה להאייל השמאלני, 28/03/25 18:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
״תזכיר לי מי היה השמאלני הזה שאמר שהחמאס הוא נכס?״ זה איש קש. בשאלת האחריות - בוודאי. זה גם מה שאני חושב. ברור שהימין הישראלי אשם יותר מהשמאל הישראלי. כאילו דה. גם מהבחינה הפורמלית (הוא היה בשלטון) וגם מהבחינה האידיאולוגית (הם גם ראו בחמאס נכס ומדיניות הבידול היא מדיניות ימין). ברור שמי ששולט הוא האחראי, במובן הזה. זה לא סותר את זה שהמדיניות הזאת קיבלה רוח גבית מאירגוני שמאל בישראל ובעולם. חלק בגלל תמימות (או היתממות) הנובעת מכוונות טובות (הרצון לעזור לאוכלוסיה בעזה), חלק כבחירה מדומיינת במה שהם טעו לחשוב שהוא ״Lesser of two evils״ (הרי האלטרנטיבה לחיזוק החמאס תמיד היתה חייבת לכלול פעולה צבאית, גם אם יש חזון מדיני להמשך) וחלק למרות שהבינו טוב מאוד מה המשמעות של לפמפם דולרים לחמאס (כי יש גם גורמים קיצוניים בשמאל העולמי שמעניין אותו יותר להרע לישראל מאשר להיטיב עם פלסטינים. פלג שלא מדבר רק על שלום או מציאת פתרון, אלא ממש תומך בהתנגדות וברטוריקת הטירור ומצדיק זאת בפנטזיות רומנטיות על ״לוחמי חופש״ ושחרור מפני הקולניאליזם הציוני). בכלל, כשאמרתי שמאל, לא התכוונתי רק או אפילו בעיקר לשמאל הישראלי. הדמוקרטים/ליברלים בארה״ב, למשל, גם הם בקבוצת ה-״שמאל״. הממשל של ביידן ואובמה (למשל) גם היו שותפים פעילים בקלאסטרפאק שהוא עזה וביסוס/בירגון שלטון החמאס בעזה (ומימון מכונת הטירור שלו). תופעת היד רוחצת יד של פוליטיקאים מושחתים בממשל האמריקני (מימין ומשמאל) בפרט (וגם באירופה) עם הכסף הקטארי המזוהם בדם, היא תופעה שהיא מן המפורסמות. בגלל האינטרס האמריקני לתחזק את הבסיס הצבאי אל-עודייד בקטאר (חוץ מאינטרסים מושחתים רגילים של שימון כיסים של פוליטיקאים ואירגונים שונים בכסף קטארי), ארה״ב היתה קטליזטור לא קטן ביחסי הגועל נפש של ישראל-ארה״ב-קטאר-חמאס-אירופה-האחים-המוסלמים-טירור (ולא רק בישראל). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"ברור שהימין הישראלי אשם יותר מהשמאל הישראלי" - יפה, אז אנחנו כבר לא בשורה אחת. "זה לא סותר את זה שהמדיניות הזאת קיבלה רוח גבית מאירגוני שמאל בישראל ובעולם" אני לא חושב שזה נכון, ז"א חלק מהמדיניות קיבלה רוח גבית, חלק אחר לא. אתה מניח שהחלק הזה הוא הוא הסיבה למצב הנוכחי, אני לא משוכנע בזה1. "הממשל של ביידן ואובמה (למשל) גם היו שותפים פעילים בקלאסטרפאק שהוא עזה וביסוס/בירגון שלטון החמאס בעזה"2 כן, היה להם קצת כח והם לא ניצלו אותו כראוי (לדעתי). אני לא חושב שהסיבה היא "הכסף הקטארי המזוהם בדם" או ה"האינטרס האמריקני לתחזק את הבסיס הצבאי אל-עודייד בקטאר". הסיבה העיקרית, לדעתי, היא שציבור הבוחרים האמריקאי לא היה מסוגל (ועדיין לא מסוגל) לקבל נשיא אמריקאי שמפעיל לחץ על ממשלת ישראל. כל השאר הוא Nice to have. הגישה של להאשים פוליטיקאים במקום את ציבור הבחורים שלהם לא מוצדקת בעיני (לרוב, יש יוצאים מהכלל שבוגדים בבוחריהם). לשמאל האירופאי יש מעט מאד כח במזרח התיכון, ולכן מעט אחריות. 1 ולכן כתבתי: "אולי, אם מישהו היה נותן לשמאל הישראלי את היכולת לממש את מדיניותו הוא היה נכשל ככה, אולי אפילו יותר". אני מניח שאתה לוקח את זה כמובן מאליו. 2 כהערת אגב, ואם מדברים על האשם העיקרי, ככל שהזמן עובר אני הולך וןמשתכנע שהאדם שגרם להכי הרבה נזק (בעולם, במזרח התיכון, בישראל, באירופה, ובארה"ב) מאז סיום מלחמת העולם השניה הוא בוש הבן. לא יאומן לכמה נזק נשיא אחד גרם, לא יאומן שהימין הישראלי (והרפובליקאים ה"מתונים" בארה"ב) מתגעגעים אליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו אכן לא מסכימים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |