![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מה, לא? בכל הקטע מ 2:08 עד 2:20 רואים אותם מחליפים אקורדים על צלילים מתמשכים. עבדו עלי? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זה לא החלפות אקורדים, אלא תוספות של צלילים משתנים לאקורד נתון: בצליל המושר הראשון דו מז'ור עם תוספות, בשני מי מינור עם תוספות, ובשלישי לה מינור עם תוספות. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
טוב נו, לי זה עדיין עושה את זה, כמו הוריאציות על האקורד ב''האיש מן הבקעה''. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אוקיי, לא אתווכח עם מה שזה עושה לך :) אבל מבחינה מוזיקלית, האלמנט הנ"ל במקרים האלה (האיש מן הבקעה, Street spirit) הוא יותר עניין של עיבוד מאשר עניין של הלחנה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
יאפ. עיבוד, טמפו, ה-Arangement, קולו של הסולן (והטמפרמנט שהוא מקרין על השיר), המילים, נושא השיר, האפקטים, ה-Vibe, ה-Groove, הקונטקסט התרבותי, הקונטקסט המוזיקלי ועוד רשימה ארוכה של קניות - כל אלה מגדירים והופכים קטע מוזיקלי למה שהוא. מה כתוב על דפי תווים זה רק חלק (חשוב, אבל רק חלק) מהתבשיל. וידאו בו Aimee Nolte עושה סקירה של שירים עם שני אקורדים ומסבירה מדוע ״הם עובדים״. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא אכפת לי מה תגיד על Lovely Day, אבל הוא מושך שם צליל מספיק בשביל 20 החלפות אקורדים (נראה לי שיש שם שלוש החלפות במשיכות ה"רגילות" וכמובן הרבה יותר בארוכות שבהמשך). ו"יום יפה" הזכיר לי את ברברה סטרייסנד אז הלכתי לבדוק את Woman In Love והמשיכה הארוכה באמצע השיר (10 שניות, החל מ 2:25 בספוטיפיי) עוברת מיליון אקורדים. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
שכחתי לקשר לברבורה | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מגניב, זה בדיוק השיר שחשבתי עליו אחרי התגובה הקודמת. | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |