![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לגבי גרין-דיי והרד הוט - בוודאי. אלו להקות לימים בהם אני אוהב את העולם או מחפש אווירה גרובית ומקפיצה (וחלק נכבד מהפלייליסטים שלי הם גם דברים כאלה). הפונקציה של רדיו-הד היא משהו אחר לחלוטין. אם מישהו ניגש לרדיו-הד כדי להאזין למשהו שירומם את הרוח והלב, זה כאילו הוא בחר לשתות אספרסו כפול כדי להירדם, הזמין מרק חם ביום חמסין כדי להתקרר או פתח ספר של ארתור שופנהאואר כדי להתעודד. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כן. בשנתיים האחרונות הפלייליסט שלי הפך ליותר ויותר upbeat. כנראה שמרה שחורה יש לי מספיק מהמציאות. אם כי הכנתי פלייליסט קצר שקראתי לו "למצב" והוא הרבה יותר עגום (והגורל צבעו אפל עמוק בפנים). אבל הוא כולל רק שירים בעברית. אני מקשיב לו מדי פעם כשאני צריך לבכות. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
או כמו שאמר ניק קייב בהופעה שלו בחיפה בניינטיז: "The next song is about a horse. And the horse dies."
|
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |