בתשובה להאייל הקוטב, 09/03/25 17:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם קסטלמן וגם פריג'ה הם השופט והתליין. ההבדל המוסרי העצום הוא בין לשפוט ולתלות מישהו שמסכן חיים באותו רגע1 לבין לשפוט ולתלות מי שאולי רצח וסיכן אבל כרגע הוא בעליל חסר אונים (קרי- מנוטרל). הדגש שלי על ה"אולי". כי באירוע יש לך רק מה שקורה מולך באותו רגע. לנחש מה היה קודם מביא לתוצאות גרועות מאוד, כמו הלינץ' בבאר שבע. מה שהיה מול עיניו של פריג'ה זה אדם כורע על ברכיו וידיו מורמות, שמראה בכל דרך שאינו מהווה סכנה, ופריג'ה ירה בו שוב ושוב על מנת להרוג. ______ 1 ולצורך העניין אני מוכן להכניס לקטגוריה הזו גם ילדה שמנופפת במספריים מול חיילים במחסום ומבצעת התאבדות באמצעות חייל. שם בערך עובר הגבול מבחינתי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך, רק מעיר על הניסוח: "שופט ותליין" זו מטאפורה נכונה לפריג'ה, ולא נכונה לקסטלמן. בדיוק מהסיבות שאתה מתאר, הוא לא מילא תפקיד של שופט ותליין, אלא של מנטרל סכנות מיידיות (גם במחיר הרג). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. "שופט ותליין" זה רק עבור הדיון הפילוסופי. תכלס אנחנו מדברים על ההבדל בין הגנה עצמית (הרחבה של המושג, כי קסטלמן הגן יותר על אנשים אחרים מאשר על עצמו) לבין רצח. אבל כמו שאמרתי קודם: להגיד שפריג'ה רצח את קסטלמן או שאזריה רצח את המחבל או שמבצעי הלינץ' בהבטום זרהום רצחו אותו- זה טעון מדי ועלול להסיט את הדיון לפינות ששוב יפזרו ערפל על העיקר. העיקר הוא ההתנגשות בין שני סטים שונים של ערכים: סט הערכים הליברלי שמקדש חיי אדם ואת שלטון החוק ודורש שמחבל יקבל את זכויות האדם ככל אדם אחר- טיפול רפואי, ייצוג משפטי וכו' וסט הערכים הלאומני גזעני שחשוב לו יותר שמחבל (ערבי! לא מחבל יהודי, חלילה, אלה מקבלים חיבה) לא ייצא חי מהזירה, ומוכן לשלם את המחיר של קסטלמנים וזרהומים. אותם סטים של ערכים מתנגשים מתקיימים אצל רוב הציבור במקביל. השאלה מי מהם גובר בכל סיטואציה. גם אני רוצה נקמה במחבלים ובערבים בכלל אבל חשובים לי יותר זכויות אדם ושלטון החוק. לכן אני מגנה את אזריה. זו לדעתי הסקאלה המרכזית שמחלקת בין המחנות. היועמשית ובג"ץ מייצגים את שלטון החוק. לכן הם גיבורי המחנה הליברלי ושנואי המחנה הלאומני. מחסלי מחבלים מנוטרלים ודוחפי מקלות לעכוזם של כלואים מייצגים את שלטון רגש הנקמה, לכן הם גיבורי המחנה הלאומני (הראיון המאדיר של פריג'ה בערוץ 14 בטרם נודע שמי שהוא חיסל היה יהודי) ושנואי2 המחנה הליברלי. הערות אגב- 1. ראה עד כמה החוק אינו פונקציה אצל קיצוני המחנה הלאומני ביחסה של לימור סון הר מלך לרוצח התינוקות בן אוליאל "הצדיק". 2. ראה איזו בעיה עשו יורי הזיקוקים על ביתו של נתניהו למחנה הליברלי. הם עשו בדיוק ההיפך ממה שהמחנה מטיף לו ולקחו את החוק לידיים כאחרוני נערי הגבעות. _____ 2 ככל שהמחנה הזה מסוגל בכלל לשנאה למשהו שאינו משפחת נתניהו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לרגע אהיה סנגורו של השטן ואגיד ששחרור המוני של מחבלים בעיסקאות חטופים מסביר במידה מסוימת את ההבנה הציבורית השקטה למעשי הרצח האלה. לא מצדיק, כמובן, אבל כשאני שואל את עצמי אם העולם היה מקום גרוע יותר לו מישהו היה מחסל קוזו אוקאמוטו, למשל, מיד שם בשדה התעופה, התשובה שלי אינה מיידית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל אחד מאיתנו יש גם את הדחפים האנושיים הללו. אבל כדי להרגיש בטחון שהחוק מגן גם עלי בכל מקרה, ולא רק משום שאני שייך לקבוצה פריבילגית, אני צריך שהוא יגן על כולם. מבחינתי זה אותו נושא שאני חופר עליו בעניין האקס טריטוריות של המתנחלים והחרדים ושיטת ההנהון והקריצה. כשהחוק לא חל על כולם במידה שווה המדרון החלקלק מוביל להתעלמות גוברת הולכת ממנו. ביו''ש כבר משתולל המערב הפרוע. בן גביר קורא לשנות את החוק כך שיחיל עונש מוות על מחבלים. משום מה אין לו תמיכה רחבה. המערכת מעדיפה להציג פרצוף ליברלי ולקרוץ ולהנהן לאזריה ולחברים של שובאל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסוציאציה חופשית על ה"בכל אחד מאיתנו": כולנו רקמה אנושית אחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לי ״רקמה אנושית אחת חיה״ נשמע כמו תסריט מסרט אימה או קטע מספר של גרג בר? צמרמורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספר שווה קריאה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי לפני יותר מ-20 שנה ואני זוכר אותו לחיוב, אבל הטעם שלי השתנה מאז, אז לא יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 ראיתי סיכול מיותר כדוגמת המקרה בירושלים עם בחורה צעירה שנשלחה לאיים עם סכין או מספרים ונורתה למוות. מנקודת מבטי הרי שלו היה קצת רצון והבנה היה אפשר להציל את חייה של האומללה וזאת למרות שהיא במוצהר באה לפגוע. אצל הנשים הפלסטיניות ההתאבדויות באמצעות סכין לרוב מגיעות על רקע נפשי וסיטואציות קשות שברובן נאלצו לבחור ׳התאבדות׳ או שירצחו אותן כי הן אמורות כבר להרצח על כבוד המשפחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נושא הדיון הראשי הוא - יחיא סינואר. האם יחיא נהרג או נרצח?? הוא הרי ישב שם פצוע וחסר ישע כשהוא לא איים על כוחות הבטחון וכשהוא לא חמוש, ובמקום לסייע לו הרחפן התפוצץ והרג אותו. ככל שישנן חשדות או טענות נגד יחיא הרי שהן אמורות להיות נדונות בבית המשפט הצבאי ולא לבצע בו גזר דין מוות, כלומר גם השופט וגם התליין. מה ההבדל בין מה שעשה אלאור עזריה לבין מה שעשה החייל שהפעיל את הרחפן שחיסל את יחיא סינואר? שניהם לכאורה חיסלו לכאורה בן אדם חף מפשע שלא הורשע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חייל בתפקיד שקיבל הוראה שאין דגל שחור מתנוסס מעליה הרי הוא מבצע את תפקידו. מה לעשות שחלק לא מבוטל מתפקיד הצבא הוא להרוג את האויב. מי זה ומה זה האויב אין זה מתפקיד החייל להחליט. טייס שמוריד פצצה של טון על בניין סביר מאוד להניח שיהרוג לא מעט חפים מפשע, והוא יודע את זה. עדיין ההוראה חוקית והטייס מבצע את תפקידו כחייל. הכל על פי החוק ופקודות הצבא. כל ההבדל בין אזריה למפעיל הרחפן או הטייס הוא שאזריה פעל על דעת עצמו ולא על פי פקודות הצבא. מה שנקרא ''לקח את החוק לידיו''. כנ''ל החברים של שובאל וגם אלה שהוציאו להורג את שלשת החטופים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״כל ההבדל בין אזריה למפעיל הרחפן או הטייס הוא שאזריה פעל על דעת עצמו ולא על פי פקודות הצבא. מה שנקרא "לקח את החוק לידיו". כנ"ל החברים של שובאל וגם אלה שהוציאו להורג את שלשת החטופים״. >מי הם חבריו של שובאל? מי זה בכלל שובאל ? ( הבן של אב״ג?) ומה הסיפור של הרג החטופים ע״י כוחות צה״ל ואיך זה קשור לאלאור אזריה ? כולם ירו בלי קבלת אישור מהמפקד? והאם באמת כל עבירה על פ״מ היא לקיחת החוק ליד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רס"ל שובאל בן נתן ז"ל וההספד שנשא אחיו הרג החטופים שהניפו דגל לבן נעשה (לכאורה, אבל קשה לי להבין אפשרות אחרת) בניגוד להוראות הפתיחה באש, לדעתי בדיוק כמו הירי שביצע אזריה. כל עבירה בכוונה תחילה היא לקיחת החוק ליד. אולי יש הבדל בחומרת העבירות בין חייל שהכניס בכוונה תחילה כוס חלבית לארוחת הצהריים, חייל שבחר לנוח ולא לצאת לפטרול, וחייל שירה והרג אנשים בניגוד לפקודות, אבל מבחינתי אין הבדל בעקרון של שימת זין על פקודות הצבא. ואין לי ספק שגם אזריה וגם הורגי החטופים ידעו שהם פועלים בניגוד להוראות הפתיחה באש. מה שמיוחד בשני המקרים האלו היה שאי אפשר היה לטאטא אותם. אצל אזריה בגלל התיעוד, ואצל הורגי החטופים, נו, בגלל זהות ההרוגים. השד יודע כמה מקרים של הפקרת שמירה קרו בגבול מצרים לפני הפיגוע ב 2023, אבל את המקרה הזה (שהיה אות אזהרה למוכנות הצבא) אי אפשר היה לטאטא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החשש שלי הוא לא רק מכך שהחיילים שירו בחטופים ידעו שהם עוברים על הפקודות, אלא שהנוהל בהרבה מקרים הוא להתייחס לפקודות כ''פקודות'' לא רלבנטיות. בהערכה זהירה, על כל רצח שמתפרסם יש כמה עשרות, אם לא יותר, רציחות שנשארות באפלה. ככה זה כשיש לך הצבא הכי מוסרי בעולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכך התכוונתי כשהדגשתי את הנקודה שאלו המקרים שאי אפשר היה לטאטא. שוב שיטת ההנהון והקריצה. יש פקודות ושמים עליהן זין. כשיש תיעוד, או אם רחמנא ליצלן הרגת יהודי, מתגלה הדיסוננס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לו היה מניף דגל לבן ונכנע הקייס שלך היה יותר משכנע. בטח בשדה קרב, מאין לך איזה אקדח או רימון או רובה מחזיק לוחם אויב מוסתר לידו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו ''וידוא הריגה'' הוא טקטיקה כשרה תוך כדי לחימה, וחייל אויב פצוע עדיין מהווה מטרה חוקית בהתאם לנסיבות. ספציפית, לו היו יודעים את זהותו ייתכן שהיו מנסים לתפוס אותו בחיים לצרכי מודיעין ואולי אפילו מיקוח. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |