בתשובה לאח של אייל, 26/01/25 19:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין לי שמץ סימפטיה לסמוטריץ'. אבל אני לא שותף להתרגזות על הבעת השמחה. יש סיבות ענייניות להתנגד לעסקה, אבל גם מי שמחזיק בהן ומתנגד לעסקה מן הסתם שמח על הצד החיובי שבה, ומתבקש שיביע את השמחה. נניח שמראיין היה שואל אותו "האם אתה שמח על שובן של החטופות?" מה הייתם מצפים שהוא יענה? אם הוא היה עונה "לא", האם לא הייתם נגעלים יותר? אני כן. נכון שציוץ יזום הוא קצת אחר מתשובה לשאלה (הוא יכול לשתוק). אבל עדיין אני לא רואה בזה צביעות - הרי זה לא סוד שהוא התנגד לעסקה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גמרתי את המשפט האחרון מוקדם מדי. זה לא סוג שהוא התנגד לעסקה. הבעת השמחה היא לא הסוואה לזה שהוא מתנגד, היא על רקע ההתנגדות ולמרות ההתנגדות, ובמוצהר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שהציוץ הזה עורר הרבה כעס - זו עובדה. והשאלה המעיינת היא מדוע. לדעתי, זה עניין של סאבטקסט. תשובה ישירה בראיון שונה לחלוטין מהסאבטקסט של הציוץ הזה. הרי סמוטריץ אמר עשרות פעמים שהוא רוצה שהחטופים יחזרו ואפילו מתפלל על זה בבית הכנסת. זה לא עורר את אותו זעם. כאשר אתה שר בממשלה ואתה מצייץ בטוויטר "ברוכות השבות הביתה", הסאבטקסט המשתמע הוא: בשם ממשלת ישראל שהחזירה אתכן, אני מתכבד לברך אתכן. כמו שר שמברך עולים חדשים בשידור חי, או שמניח את אבן הפינה למחלף חדש. זה לא האיש סמוטריץ' שאומר לאשתו "איזה כיף שהבנות חזרו". זה שר האוצר שמצייץ לעשרות אלפי עוקביו. ברור למה זה נתפס כצביעות גם אם סמוטריץ' לא התכוון. הרצחת וגם צייצת. ==> מתבקש שיביע את השמחה אמרו חכמים: סייג לחוכמה שתיקה. בטח ובטח פוליטיקאי אמור לדעת שיש דברים שלא חכם להגיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, הטקסט היה "ברוכות השבות הביתה" ולא "אני שמח על חזרתן של החטופות"? זה באמת הבדל ענק בטון המשתמע, ואני מסכים לניתוח שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל נכון, אבל מצד שני ״פוליטיקאי אמור לדעת שיש דברים שלא חכם להגיד״ נשמע לי קצת מנותק מרוח הזמן. היום, בעידן הרשתות החברתיות, פוליטיקאים ממש מחפשים את הדברים ה״לא חכמים להגיד״ שעושים טריגר לאנשים. הטריגר מוביל לתגובות, התגובות לפוסטים, הפוסטים לויכוחים, הויכוחים לתגובות אוהדות וזועמות וכולן (גם הבעד וגם הנגד) עוזרות להפיץ את הדברים באופן ויראלי. התוצאה: הפוליטיקאי שגרם להמולה נשאר רלבנטי יותר מאחרים בתודעת הציבור. המתרגזים והזועמים על הדברים שנאמרו הם חלק מהמכונה בה משתמש הפוליטיקאי. יש למעצמה החזקה בעולם נשיא שהגיע למעמדו, בין השאר, בעזרת הסוג הזה של הדברים שהם ״לא חכמים להגיד״ ושכביכול ״פוליטיקאי אמור לדעת״ לא להגיד אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאה אחוז. אז הוא הרוויח קצת מודעות. הנקודה שעניינה אותי היא מה גורם לציוץ להיות מרגיז. והתשובה הקצרה היא שהוא פתח פה במקום שהדבר ה''חכם'' (אולד סקול חכם, כמו בפתגם של חז''ל) הוא לשתוק. אולי הוא עשה את זה בשביל הויראליות. אולי הוא סתם חסר מודעות עצמית (ע''ע גרנד מייזר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שהוא פתח פה במקום לשתוק זה לא מה שגרם לזה להיות מרגיז - ההפך, לא? בגלל שזה היה מרגיז היה "חכם" וגו' מצידו לשתוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Fair enough
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק ממה שמעצבן זה מה שלא נאמר אבל מתאר את המציאות: "אני שמח שחזרתן הביתה, אבל הייתי שמח יותר אם היית נרקבות שם וצה"ל היה ממשיך להילחם בשביל ההזיות שלי ושל הבייס שלי". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Fair enough
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעות, תתעלם | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |