![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אבל DeepSeek-R1 זה מודל ולא אפליקציה. באיזה מובן זה יכול להיות ״רוגלה״? הרי אירגון יכול להריץ את המודל הזה בסביבה בטוחה / בשליטתו ולא כשירות מרוחק. יותר מכך - בניגוד למוצרים של החברה של סאם אלטמן, המודל של DeepSeek הוא קוד פתוח. אם מפחדים לשתף AI בשיחות על עניינים מקצועיים ועסקיים, הייתי משתמש בפחד הזה קודם כל כדי להתרחק ממוצרי OpenAI. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זה *גם* אפליקציה. פלוני הכפר הגלובלי כותב ב appstore את המילה deepseek ואז הוא מוריד את האפליקציה (מיליון הורדות בחנות של אנדרויד, בבדיקה אחרונה) ואז הוא מוריד את האפליקציה ומתכתב שם. במצב עניינים כזה, החשש מרוגלה הוא חשש טבעי. אולי מוגזם אבל טבעי. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אה. אם מדברים על אפליקציה, החשש הוא טבעי ולא מוגזם בכלל. זה שאתה פרנואיד זה לא אומר שלא רודפים אחריך. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אפשר תמיד לשאול את deepseek (התוכנה) אם האפליקציה היא רוגלה. וברצינות, מה הבעיה לגלות את מדובר ברוגלה? ומה הבעיה לפתח אפליקציות שמייתרות את האפליקציה המקורית, כאשר הקוד של המנוע עצמו בידיך? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
גם אם לא רוגלה (נניח), בטוח שלא מדובר באפליקציה מאובטחת (אפילו לא עם אבטחה סופר מינימלית של תקשורת מוצפנת). אכן לא קשה לגלות זאת ואנשים כבר מודעים ומדברים על העניין. אפליקציית DeepSeek ל-iOS שולחת נתונים לא מוצפנים לשרתים בשליטת ByteDance. ב-iOS הדיפולט עבור מפתח אפליקציות שמקשקשות ברשת זה השימוש ב- App Transport Security (בקיצור - ATS). שזה בעצם הכרזות בקונפיגורציה של הבילד שמחייבת את האפליקציה לעבוד רק מול שרתים ספציפיים שהוכרז עליהם מראש ורק ב-HTTPS. מפתחי האפליקציה של DeepSeek ל-iOS בחרו לשנות את ברירת המחדל הזאת (או בכוונה או מתוך רשלנות) ולשלוח אינפורמציה מהצ׳טים של משתמשים אל שרתים ב-HTTP ללא שום הצפנה. כל Man in the middle פשוט יכול להציץ בתוכן התעבורה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כדי להיות יותר מדויק: הם בעצם בוחרים לא להשתמש בהתנהגות הדיפולטית של ATS ומשתמשים ב-3DES במקום. שיטת הצפנה מ-1998 שהיא פגיעה ל-Man in the middle. מסתבר גם שהאפליקציה לאנדרואיד גרועה אפילו יותר. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
Open Source לא אומר שכל אלה (וגם הצנזורה שסין הכניסה לשאילתות מסויימות) ניתנים לשינוי בקלות? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
יש את האופן בו אימנו את המודל (לא open source), יש את המשקלות של המודל (open source) ויש את אפליקצית המובייל Deepseek - AI Assistant (לא open source) אותה מיליוני אנשים מורידים מה-Appstore של אפל או מ-google play. המאמר ב-Ars technica מדבר על האפליקציה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נראה שהכניסו קצת יותר דיוקים למאמר של Ars Technica. אין באמת עדויות לכך שהאפליקציה שולחת תוכן של צ׳טים והמאמר טוען לשליחה של אינפורמציה מאוד ספציפית ב-HTTP רק בזמן הרישום. הורדתי למכשיר בדיקה את האפליקציה והאזנתי לפעילות הרשת של האפליקציה והיו רק בקשות https בבדיקה שלי (אך לא שהשקעתי בזה זמן / יותר משתי דקות). כך שלא הצלחתי אפילו לשחזר את מה שנטען במאמר. או שזה לא תמיד קורה, או שהעלו גירסה חדשה עם שינוי התנהגות מאז הפרסומים בנושא. לסיכום: - יש סיכוי שהמאמרים בנושא יותר אלארמיסטיים (לפחות בכותרות שלהם) מאשר משקפים באמת בעיה. - אני אישית (וגם כך הייתי מיעץ לכל אירגון) הייתי בכל זאת נמנע מלזרוק אינפורמציה רגישה בתוך אפליקציות מהסוג הזה. אם ממש רוצים לנהל שיחות נפש עם מידע רגיש מול LLM, התקינו מודל מקומי על המחשב שלכם (או שרת/ענן תחת השליטה שלכם). |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני כמובן מדבר כהדיוט שלא פגש את דעפסעק אישית. חשבתי שהוא כמו צ'אט ג'יפיטי או קופיילוט, שאני בעצם (עד כמה שאני מבין) מתחבר אליו מרחוק ושולח שאלות לאיזה שרת שיכול לעשות הרבה עם מה שאני שולח. ואגב - בחברה בה אני עובד אכן אסור להשתמש בopenAI. |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |