בתשובה לשוקי שמאל, 22/01/25 2:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
׳נראה שהימין הישראלי מתקשים או לא רוצים להבין את מושג ההסכמה החברתית. ואין הדבר נטול סיבה הגיונית. המושג הזה היה תמיד "מפוקפק" ודווקא בזמננו ממש המושג הזה עומד בפני מבחנים הבודקים אם הוא באמת קיים ואפקטיבי.׳ -------- ולדעתך המושג הזה -׳ההסכמה החברתית׳ הוא קיים ואפקטיבי? הרי מונחים רחבים מאוד מטבעם לא קיימים ואפקטיביים מפאת רוחבם העצום. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה מושגים מורכבים מאד שאנשים מיישמים בחייהם גם אם הם לא יורדים לעומקם מבחינה תאורטית. הפילוסוף רוסו חשב ש''הסכמה חברתית'' קיימת והיא המסבירה איך חופש ושלטון יכולים להתקיים בכפיפה אחת. הנחת היסוד של חברה ליברלית היא שהאדם זכאי לחופש. ובאמת בחברה כזו אי אפשר לכפות על האזרחים משהו שהם ממש ממש לא רוצים (ע''ע גיוס חרדים). רוסו חשב שבחברה דמוקרטית הרוב הגדול יהיה מוכן לוותר על חלק מן החירויות תמורת ההטבות שניתן להפיק מפעולת שלטון בעל עוצמה, משאבים ותאום קולקטיביים. אפשר לומר שהאזרחים מוותרים על חירויות מסויימות בתמורה לחירויות אחרות (החופש מרעב, החופש מאלימות, ...). ההסכמה החברתית הרחבה הנדרשת למערכת הממשל מאפשרת לה להכריע בנושאים שנויים במחלוקת ואפילו להכריע בניגוד לרצון רוב האזרחים (מסים, היטלים, קנסות, ...). כמובן שמושג ההסכמה החברתית מתרוקן מתוכן אם אין דרכים לפרוש מן ההסכמה. לכן הדיון בדרכי הסרבנות, בהיבטים המעשיים שלה, הוא חיוני להבנת המושג. כשחושבים על כך, מתברר שהדבר ניתן לביצוע ולפעמים גם באופנים מפתיעים. למשל, ניתן דעתנו על הקונפדרציה של ארצות הברית. נניח למשל שאזרחי קליפורניה הליברלית ימאסו בתעלוליו של טראמפ. מדינת קליפורניה יכולה למשל לפרוש מן הברית של הקונפ'. הם יגלו שיש להם בית נבחרים, מושל נבחר וכוחות ביטחון מקומיים שיוכלו בקלות ליטול לידיהם את הסמכויות של הממשל הקונפדרטיבי. כל עוד הם אינם עושים זאת, יש כאן ביטוי של הסכמה חברתית ללגיטימיות של הממשל הפדראלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה רואה מצב שבו בישראל יש קבוצה שיכולה באופן מעשי להתנתק מיתר הקבוצות ? בהנחה ויש לנו 5 חברות מובחנות : החילונית, מסורתית, דתית לאומית, חרדית, ערבית. ואם כן, למה זה לא מתבצע עד כה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מתבצע בקצב הולך וגובר. קוראים לזה relocation. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עדיין לא במסות. אני גם חשבתי שזאת התשובה המתבקשת.אני אישית מזמן מעודד הגירה אצל המשפחה. אין לנו כאן סיכוי. אנחנו שווים יותר מידי. מתוך 5 הקבוצות, לו השאלה היא : על מי אתה מוכן לוותר ועל מי אתה לא מוכן לוותר, מי היה נותר בחוץ?> החברה החילונית החברה המסורתית החברה הדתית לאומית החברה החרדית החברה הערבית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דה-פקטו החברה החרדית כבר מנותקת מהשאר וחיה באקס-טריטוריה משלה, בלי להיות כפופה לחובות והחוקים של שאר החברות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כמובן שמושג ההסכמה החברתית מתרוקן מתוכן אם אין דרכים לפרוש מן ההסכמה" זה לא נראה לי מובן. אני לא בקי במה רוסו כתב, אבל זה הרי לא סביר: מעטים האנשים שיכולים לפרוש מאזרחות במדינה, או באופן כללי מחברות בקהילה כלשהי על החובות הכרוכים בכך, מבלי להיענש על כך בשלילת חירות עוד יותר קשה מהגבלת החירות האינהרנטית של המדינה. אני יכול להבין "הסכמה חברתית" כאבסרטקט פילוסופי שמסביר למה כדאי לאנשים להתאגד למדינה ולהגביל את חירותם. כביכול, אם מניחים שהם רציונליים אז אפשר להניח שהם מסכימים לזה. מזווית הראיה (המאוחרת לרוסו) של טרגדיית המרעה המשותף, כל התועלת של מדינה (או קהילה בעלת יכולת אכיפה) מושגת בזה שאי אפשר לפרוש ממנה, לפחות לא בקלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. גם אני לא בקי במשנתו של רוסו. כתביו לא ממש נפוצים והידע שלי עליו מכלי שני. ב. בהסכמה החברתית של רוסו ובני דורו היה סוג של מהפכנות וכפירה במה שהיה מקובל לפני כן ובוטא ע"י חז"ל בפסוק "אלמלא מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו". ג. אני חושב שלמונח הסכמה חברתית אין תוכן אם לא קיימת אפשרות של אי הסכמה. אני חושב שיש לפחות שתי דרגות של אי הסכמה: אי-ציות אזרחי שיש להבין כדרישה לתיקון ההסכם החברתי וסרבנות שקרובה יותר לפרישה מוחלטת מן ההסכמה. ד. כשחשבתי על כך, הופתעתי לגלות שיש די הרבה דרכים לממש התנגדות להסכמה החברתית. במדינות שונות האפשרויות האלו שונות. בישראל אפשר לחשוב על תסריט בו השבט הליברלי שמונה כ25-30% מן הציבור מגיע למצב בו אינו רוצה לקחת חלק יותר בלגיטימציה של השלטון, הוא יכול למשל להחרים את הבחירות. בנסיבות המתאימות אפשר ש-% ההצבעה ירד מתחת ל-50%, מפני שיותר קל לארגן שלילת השלטון הקיים מאשר לארגן קואליציית שלטון אלטרנטיבית. לא צעד אפקטיבי במיוחד (השלטון המקומי חי בסדר עם %' השתתפות בבחירות נמוכים), אבל הפגיעה בלגיטימציה של השלטון תהיה אמיתית. ה. אבל אין צורך ללכת לדוגמאות היפוטתיות. יש בישראל שני שבטים שהם מאז ומתמיד מחוץ להסכמה החברתית, השבטים הערבי והחרדי בחרו באורח חיים המאפשר קיום מחוץ להכרה במדינה. לא במקרה המצב הזה מתבטא באי שירות בצה"ל. למרות שבשני המקרים הפרישה מן ההסכמה החברתית היא חלקית ולא מוצהרת. שני השבטים לא נמנעים מהצבעה בבחירות, מהשתתפות במערכת הפוליטית ומשימוש בשלטון כפרה חולבת. ובכל זאת ההתנהגות האירידנטית של הקהילות האלו יצרה פגיעה קשה מאד בדמוקרטיה הישראלית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |