 |
אני נהניתי מדון קיחוטה (400 שנים!), בעיקר מהכרך הראשון. לפני כ-30 שנים קראתי ברצף (ובאנגלית) את מובי דיק, רובינזון קרוזו ומסעות גוליבר. השניים הראשונים היו כבדים, אבל מגוליבר (כמעט 300 שנים) ממש נהניתי. נהניתי גם מגטסבי הגדול (100 שנים) ולא כל כך נהניתי (שלא לומר די השתעממתי) מאות השני (175 שנים). הרומנים של ארתור קונן דויל נחשבים? את כלבם של בני בסקרוויל (124 שנים) ממש אהבתי, אבל כשקראתי אותו הוא היה בן פחות מ-100. עמק הפחד וחקירה בשני פחות מוצלחים, אבל עדיין קראתי אותם בהנאה. אוליבר טוויסט (180 שנים) גם היה מהנה, אבל מועדון הפיקוויקים היה מתיש.
|
 |