![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא פרסמתי רשימה קריאה בשנה שעברה (במהלכה קראתי מעט מאד), אז הרשימה להלן מקיפה שנתיים (2023-2024, וזו הרשימה שלי מ-2022). אני מפיק תועלת קונקרטית מאד מסקרי-הקריאה של האייל (המלצות ואנטי-המלצות), אז תודה לכל המשתפים (ואני מפציר בנמנעים לשתף גם). Legal Systems Very Different from Ours (David Friedman) / Law and Order / A very interesting project, based on a graduate seminar led by Friedman: an economist, physicist, and anarcho-capitalist, the son of Milton Friedman (... and Rose). The book reviews 13 real legal systems (“Ours” refers to the USA), including Jewish law, Romani law, Amish law, and Pirate law. It’s well-sourced, trustworthy, and written in an informal tone. I find it quite hard to imagine a reader who won’t find it fascinating. יציאת חירום - משבטיות לפדרציה: הדרך לריפוי החברה הישראלית (שגיא אלבז) / גרוע ממש. מניפסט פוליטי מרושל וחסר ערך. אין שום אינפורמציה מעניינת, ולא קרוב אפילו לאנליזה רצינית על תפעול או הקמת פדרציה בישראל. כתומך נלהב ברעיון, אני מאוכזב.Transformer (Nick Lane) / Pop-Sci / Biochemistry / Super interesting. Basically about the Krebs cycle (and metabolism at large), its relation to the origins of life, cancer, and aging, and its central role in Lane’s “Metabolism first” view. For me, it was somewhat difficult to read since I don’t really like or know chemistry, and the book doesn’t spare details, getting very technical (by my low standards, at least). Quantum Steampunk (Nicole Yunger Halpern) / Popular Science / The subtitle is “The Physics of Yesterday’s Tomorrow,” and I had high hopes for the book. The topic is extremely interesting (the intersection of quantum information theory and thermodynamics). The tone, however, is annoying, with way too many personal anecdotes and unhelpfully detailed analogies. I accidentally read it simultaneously with “Alice and Bob Meet Banach” (a highly technical text about somewhat overlapping topics), which paradoxically helped me understand the pop-sci book and not the other way around (and that might be the worst thing to say about a popular-science book). The Story Paradox (Jonathan Gottschall) / Pop-Sci(?) / Literature, Sociology / Impressively bad. Takes a potentially interesting topic - on which the author is an expert - and treats it in the most banal, trivial, and non-insightful way imaginable. Even the unindented associated irony of being a boring book about engaging narratives feels like a cliche. Last and First Men (Olaf Stapledon) / Science Fiction / A classic, published in 1930. The back cover sums it up nicely: “...not so much a novel as a history of the future, written with breathtaking imagination. Over the course of 2 billion years it describes the evolutionary rise and fall of 18 distinct races of men, of which Homo sapiens is the first and most primitive... No other science fiction writer has attempted, let alone achieved, a work on this scale”. Stapledon clearly got many things wrong (though he was also definitely very insightful about things to come, both social and technological). But even mentioning it is to completely miss the point of the book. Trust (Hernan Diaz) / Fiction / Well written, fun to read. But ultimately not a very good book (and its “twist” is super obvious). Rashomon-like. The first two “novellas” are not-great almost by design, the third is very good, and the fourth is very short - and supposed to be the shocking solution, but at this point it’s obvious what’s coming. Slow Horses (Nick Herron) / Fiction / Disappointing. I heard good stuff (including in Haayal) and was looking forward to a long sequence of fun books, but I didn’t enjoy it much. The characters were cartoonish, the writing sloppy, and the humor not funny. The world-building was horrible. I didn’t expect hardcore realism (the author clarifies in the preface that he has no personal familiarity with intelligence work), but I did expect some common sense. Stone’s Fall (Iain Pears) / Historical Fiction / Pears is one of my all-time favourite authors, and while this is not his best work - it’s certainly a good book. A complex historical mystery set in the early 20th century, involving finance and intrigue. Great, but too long, and a bit too “sensational”. Still, Pears’s skill in weaving together multiple timelines and perspectives shines through. Scale (Greg Egan) / Science Fiction / Excellent, and classic Egan. It starts like a normal detective story about a murder mystery, but instead of on a ship* or a train, it’s set in a world with alternative physics built around a hypothetical standard model with seven generations of leptons- which is developed in great detail and plays a central role in the plot. Phoresis (Greg Egan) / Science Fiction / 3 novellas / This is going to be a bad review, so just recall that I’m a huge Egan fan and I believe that even at his worst he’s better than 99.99% of sci-fi writers at their best. The first novella (“The Four Thousand, The Eight Hundred”) was probably the worst thing I’ve read by Egan - completely unlike him, and basically a space-opera dealing with social issues like a normie, boring sci-fi. The second (“Dispersion”) was much better but still not great, trying too hard at social commentary (though at least there’s some concrete scientific-mathematical aspect in the world-building). The third was also not very interesting, but it’s solid and distinctively weird, so I can’t complain. לא כך כתוב בתנ"ך (יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן) / הספר מנתח שלושים סיפורים תנ"כיים, ומראה את המסורות הקדומות שמאחוריהן או מולן הם מתווכחים. לחיוב: זהיר, מתודי ולא פרובוקטיבי. לשלילה: זהיר, מתודי ולא-פרובוקטיבי. יעקב - הסיפור המפתיע של אבי האומה (יאיר זקוביץ) / נחמד, למרות שהוא יותר בכיוון של ספרות-מקראית ואני לא כל כך. איך נולד התנ״ך (ישראל קנוהל) / הספר, כמובטח, עוסק בהתגבשות הטקסט המקראי. קצת ספקולטיבי, ובעיני זו נקודת לזכותו. נהניתי, אבל אני לא חסיד גדול של פורמט "השיחות" בו הוא כתוב. השם (ישראל קנוהל) / מוצלח וגרוע בו-זמנית. קצר, ובכל זאת מרוח. לעיתים מקושקש, אבל לפרקים ממש מרתק (לדוגמה: מזמור ס"ח, קרב מרפנתח, השירות והשבטים). מן המעיין אל ההר (ישראל קנוהל) / עוסק בתזה לפיה בתנ"ך מצויה סינתזה בין (לפחות) שתי מסורות מתחרות ומנוגדות למתן תורה: האחת בתיווך משה, בסערה ורעש, והשנייה ישירות לעם סמוך, בה הועמד העם למבחן סמוך למקור מים כלשהו (מסה ומי מריבה, מי מרה). מאין באנו - הצופן הגנטי של התנ"ך (ישראל קנוהל) / מעניין. מאז המחבר קצת חזר בו, אבל יש שם נקודות משכנעות למדי. הלווים הם אתנחתונים, המקור הכהני כולל "אלוהים לא מדבר" ואין בו בריתות, והמונותיאיזם מוצג כמפגש של זרתוסטרא ואחנתון. חשבתי שהאנקדוטה לגבי ישעיהו הראשון ומיכה (נכתבו באותו זמן פחות או יותר) מעניינת: מיכה מוסיף "כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו..." -והורס את כל הפסאדה המונותאיסטית. כנראה הוא קדום יותר, וישעיהו משמיט בכוונה. נבואות, בריתות ושבטים בתעודות מארי (משה ענבר) / מעולה ומפוצץ-ת'מוח. באופן דומה ל-"למלך אדוני" (להלן), מדובר באוסף של מקורות ראשוניים מתורגמים מתוך ארכיון ממלכת מארי (בתוספת הערות), ואפילו בערך מאותה תקופה (המאה ה-14 לפנה"ס). שני הספרים הם לטעמי קריאת חובה לכל מי שמתעניין בהיסטוריה של כנען וישראל הקדומה ובהיסטוריוגרפיה-מקראית. אי אפשר להתחיל להבין את התנ"ך בלי לקרוא אותם. למלך אדוני (תרגום: ציפורה כוכבי-רייני) / אסופת מכתבים מהמאה ה-14 לפנה"ס, בין שליטים-מקומיים כנעניים וחיטים לבין פרעוני מצריים (אמנחותפ השלישי ואמנחותפ הרביעי, הלא הוא אחנתון). מרתק. בהמשך ל-"אי אפשר להתחיל להבין את התנ"ך בלי לקרוא אותם", הנה דוגמא באמת פעוטה: הערך הזה בויקיפדיה אפילו לא טורח להזכיר ברמז שכמעט כל המכתבים לפרעה (שנכתבו כ-1000 שנים לפני רוב ספרי התנ"ך) נפתחים בוריאציה כלשהי של התחנפות בנוסח "שבע פעמים שבע אני נופל לרגלי המלך אדוניי". ראשית ישראל - ארכיאולוגיה, מקרא וזיכרון היסטורי (ישראל פינקלשטיין וניל אשר סילברמן) / מעולה. הממצאים ואיתם גם דעתו של פינקלשטיין התעדכנו מעט מאז כתיבת הספר, אבל הוא ללא ספק עדיין רלוונטי ומומלץ מאד. לא נתקלתי בספר שמשתווה לו בעושר התוכן ובאיזון של חקר-המקרא וארכיאולוגיה. יכין ובעז - אמונת עם ישראל בתקופת המקרא (דוד שפירא) / קצר, מעניין. דן בפולחן הפוליתאיסטי במקדש שלמה, בהשפעות מצריות על הפולחן הישראלי הקדום ועל סיפורי המקרא. לא הכי מגובש, אבל דווקא חביב בשל כך. ההיסטוריה הסודית של חגי ישראל (ישי רוזן צבי) / בגלל הבורות המדהימה שלי במסורות יהודיות, למדתי הרבה דברים חדשים. אבל לא נורא נהניתי, ושכחתי כמעט הכל עוד לפני שסיימתי לקרוא. אולי אני לא קהל היעד, כי המחבר מניח רקע יהודי די מוצק, ולא מסתכל יותר מדי על ההקשרים החוץ-יהודיים (שמעניינים אותי הרבה יותר מהבולשיט של חז"ל). משני עמים לעם אחד (שמאי גלנדר) / בניגוד למיתוס על ממלכה שפוצלה, ההיסטוריה כנראה הפוכה: שני עמים שאוחדו. הספר עוסק בהבדלים ובפערים בין מסורות הצפון הישראליות ומסורות הדרום היהודאי, וגם בניסיונות לגשר עליהם או לטשטש אותם (לפי הספר, החל מתקופת חיזקיהו). קיצור תולדות יהוה (יגאל בן נון) / כתיבה לא טובה ורשלנית, וטיעונים חצי אפויים. אבל מעניין, פרובוקטיבי, מקורי (לפחות בשבילי) ולפעמים גם די משכנע. נהניתי. מתי הפכנו ליהודים - ואיך נוצרו הדתות המונותאיסטיות (יגאל בן נון) / קצת משעמם, באופן מפתיע (מפתיע כי בן-נון פרובקטור ומספר סיפורים מוכשר). אבל עדיין שווה קריאה. כמובטח בכותרת המשנה, הוא עוסק לא מעט גם באסלאם ובנצרות. המיתולוגיה הבבלית (אורי גבאי ותמר וויס) / המיתולוגיה הבבלית (והאכדית, והשומרית - הם לא לגמרי מבחינים ביניהן, כנראה בצדק). הסיפורים מעניינים כדרכם של סיפורים מיתולוגיים, אבל הספר עצמו קצת מאכזב. התרגום "יצירתי" מדי והעריכה אגרסיבית. בנוסף, הכניסו רק טקסטים שהם מאוד מיתיים, וחבל. עלילות גלגמש (בתרגום א. בן-מרדכי) / גלגמשי. שיבומי (טרווניאן) / קריאה חוזרת (שלישית?). טראשי, סקסיסטי, ילדותי, גזעני, הומופובי - ומעולה. דמיון שטחי לפנדורין. שירת סרטני הנהר (דליה אוונס) / וויב אמריקאי מאוד, מתמקד במערכות יחסים מדכאות ובחיים קשים. סוחף. יצר אצלי ציפיה לספרות גבוהה אבל התגלה כספרות בינונית. ממליץ, אחרי תיאום ציפיות. בתוך אישון (סיגיזמונד קרז'יז'נובסקי) / כנראה ספר מוצלח. לפני 15-20 שנה הייתי יותר מתלהב, היום קצת איבדתי סבלנות לז'אנר. בכל זאת, למדתי אנקדוטה נחמדה על קוואגות (עליהן למדתי רק לא כל כך מזמן מאחד מספרי "תאומי יער-עד" אותם קראתי, בהערכה זהירה, 50,000 פעם בשנה האחרונה). האלף (חורחה לואיס בורחס) / בורחס, מה יש לומר. אותי הוא מפיל מהכיסא. ולמרות מה שהיה לנאבקוב לומר עליו, הוא לטעמי בקלות אחד מגדולי הסופרים אי-פעם, ואי הזכייה שלו בנובל לספרות היא עוד סיבה טובה לתת משקל אפסי (אם לא שלילי) לחשיבות הפרס. אם בכל זאת דוחקים אותי לפינה, "בדיונות" היה מוצלח יותר (אבל גם האלף יוצא מן הכלל). השקרן מאומבריה (ביארנה רויטר) / הכריכה מתארת את הספר כשילוב של סרוואנטס ואומברטו אקו. איזה סיכוי היה לו לעמוד בכזו בניית ציפיות? ובכן, הוא עמד בהן יפה. כמובן שהוא לא מגיע לגבהים (או לעומק? קשה לבחור מטאפורות) של דון-קיחוטה או המטוטלת של פוקו, אבל אף אחד לא מגיע - והוא מוצלח למדי בפני עצמו ומהנה. בדיעבד, אני חושב שאולי החמצתי משהו ואני בעצם לא מבין את הסוף. מביך. אולי אצטרך לקרוא שוב. ספר הקיץ (טובה ינסון) / הטוב ביותר של טובה ינסון, מבין אלו שקראתי. מומלץ. שמעתי שאולי הוא הופך לסרט בימים אלה, ואני קצת מזועזע מהרעיון. בואי הרוח (חיים סבתו) / אני לא בטוח מה דעתי. קראתי את "תיאום כוונות" לפני שנים, וחשבתי שהוא מדהים. בעקבות "בואי הרוח", אני בספק אם הייתי מרגיש כך היום. חיים סבתו כותב מצויין ובסגנון מובחן, ולכאורה כתיבתו עדינה ומרגשת - אבל נראה שהוא קצת one trick pony ויש בכתיבתו איזושהי נימה נרקיסיסטית, מניפולטיביות וצרות-עולם. קצת קשה לי לשים על זה את האצבע. אולי זה לא הוא אלא אני. בכל מקרה, למען הסר ספק, מומלץ. כל העולם במה (בוריס אקונין) / אני קהל שבוי. הספר ה-13(?) בסדרה, וגם ממנו נהניתי מאוד. שנת מותו של ריקארדו ריש (ז'וזה סאראמאגו) / עושה רושם שאני אלרגי לסאראמאגו. התמהיל הספציפי הזה של מטאפיקשן, לא-בדיוק-אבל-בערך זרם-תודעה והיומרנות של "חכם זקן" ש-"מלמד" את הקורא חכמת-חיים ברורה מאליה - חיסל אותי. הכרחתי את עצמי לסיים אותו, וחבל. (בנוסף גם קראתי קצת מתמטיקה והרבה ספרי ילדים, אבל אוותר על הפירוט.) * Ok, it's also literally on a ship.
|
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
וואו, אתה ממש אוהב היסטוריה יהודית עתיקה! שאפו על הפירוט, רשמתי כמה המלצות לדרך (אני כרגע באמצע ספר שדומני שהומלץ כאן פעם - פרוייקט הייל מארי - אבל הקצב בו אני מתקדם כל כך איטי ומביש שצריך בשבילו סקאלה חדשה של לפטונים). |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |