בתשובה להיא, 02/01/25 13:29
אניטה שפירא 775941
אפופידס • בתשובה להיא יום ה', 9/1/2025, 10:52
אניטה שפירא כותבת נהדר. היא מצליחה לספק פרטי פרטים בלי לייגע מעבר למתחייב. היא מספקת פה ושם פרשנויות, אבל לפחות עבורי, בענווה הנדרשת - שהרי הנפש האנושית רצופת סתירות, אירועי העבר נטולי כיוון ברובם, והיצר להציגם כנדבכים באיזושהי מסכת כמעט שאינו בר כיבוש.

הביוגרפיה החציונית של יגאל אלון אינה מתאימה לרוב הקוראים. היא עמוסה לעייפה. אלמלא המלצתה החמה של אימי, לעולם לא הייתי קורא את הספר הארוך הזה וחבל, משום שבסופו של דבר זהו אחד מארבעת הספרים להם הענקתי חמישה כוכבים בשנה היוצאת. זהו גם החשוב שבהם מבחינת הידע והתובנות שבו. למשל על תמורות נפשיות, זרמים היסטוריים, ייחודה של הרוח היהודית (הערך העצום של חיי אדם כמעט בכל מצב, נטייה יתרה לאידאליזם, וכפועל יוצא מכך - פלגנות שלא תאמן), הגנום השמאלי לעומת זה הימני, עניינים שקשורים לאבי המנוח (שהיה לוחם בפלמ"ח) ועוד. אני לא יכול לחשוב על עוד כותב שהיה מאפשר לי לצלוח גודש כזה במשך פחות משבועיים וחצי, מבלי שיוסיף פיקציות מרתקות, אך מהירהורי נפשו (כבאימפוריום לעיל שגם הוא משובח). למרות זאת, הצליח הפרק על חיבוטי הנפש והדיונים שקדמו להקמת הפלמ"ח לייגע אותי עד כדי דילוג על חציו.

צומת ביל"ו, שקצר בהרבה, היה מעניין (ארבעה כוכבים). השליש האחרון שלו הוא תרגומי תכתובות. דילגת עליהן משום שהמעניינות שביניהן מצוטטות במידה הנכונה בשאר הספר. הוא עניין אותי מספיק כדי שאחזיר את העותק הפיזי שבידי לטובת עותק דיגיטלי שבו אני יכול להדגיש ולהעיר. אפשר להתרשם מן הפרק הראשון כאן. חשיבות הספר עבורי היא בכך שהוא מעניק גישה אותנטית אל הקשיים הנפשיים והפיזיים שפקדו אידאליסטים משלושה טיפוסים בהתמודדותם עם הצורך ליצור יש מאין (פחות או יותר), כמו גם בהבנת זרמים ודינמיקות בתקופת העלייה הראשונה.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש והצהרת נגישות © כל הזכויות שמורות