בתשובה להפונז, 05/01/25 12:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הדיכאון הוא גדול, לא יודע להחליט בשבילך אם כדאי או לא. אין לי מושג איך התרגום לעברית, אבל חלק מהגדולה של הספר (בעיניי) היא לשון הכתיבה, שאולי התפספסה בתרגום, אז אני ממליץ לקרוא את המקור אם תחליט שאתה הולך על זה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התרגום העברי מצויין. ג'ון ויליאמס הוא סופר של סופרים ומדברים עליו בעיקר בהקשר של השפעתו על סופרים אמריקנים אחרים. הספר סטונר אינו עד כדי כך מדכא. הוא בסה''כ ביוגרפיה של אדם ממוצע. באופן טבעי הקורא הממוצע לא ימצא בעלילה משהו מיוחד להאחז בו או להתלהב ממנו. אני חושב שהחדשנות של ויליאמס היא בכך שהוא מתרחק מן העלילות הדרמטיות הגדולות בנוסח הוליווד וכותב על היומיומי והשגרתי. ולכן סטונר נחשב לפסגת יצירתו. יש לו ספר נוסף שהוא על אוגוסטוס קיסר רומא, אבל אני לא זוכר שקראתי אותו. גם בויקיפדיה יש אזכור של התהיה איך ספר המתאר את חייו של אקדמאי חסר ייחוד ונטול כריזמה הפך לרב מכר כל כך גדול. אחד המבקרים הסיק ש''זהו כוחו של רומן כתוב היטב''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סטונר הוא אדם ממוצע? לדעתי הוא עמוק בעשירון התחתון, מבחינת אושר והגשמה עצמית. אני מכיר מישהו שהתחיל פעמיים לקרוא את הספר, ופעמיים עזב בגלל הדיכאון שהעלילה השרתה עליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי לפני 5 שנים בערך ולכן יתכן שאני ממש לא זוכר. אבל אאז"ן סטונר הוא אדם השקוע בעולמו הספרותי וזה מה שמעניין אותו. הוא עובד כפרופסור לספרות באחת המכללות הנחשבות. זה אמור לתת לו % גבוהים של שביעות רצון ומימוש עצמי. נכון שבשלב כלשהו הוא מאבד את הסיכוי להיות דיקאן בגלל סכסוך עם סטודנט ורומן עם קולגה צעירה. בצעד צפוי מבחינת אישיותו הוא מוותר על הסיכוי לאושר אישי תמורת המשך הקריירה המקצועית שלו. ברמה המקצועית, ה"אסון" שלו הוא שלא הגיע לפסגה, אבל ברור שזה לא משהו כזה מיוחד. מה שמפתיע בודאי אותנו כקוראים זו האדישות היחסית בה הוא מקבל את חוסר האושר האישי שלו. אבל מבחינתו, צריך לזכור, שהמשך עבודתו כמורה לספרות הוא הדבר החשוב ביותר. העובדה שלא הצליח לקיים קשר אישי טוב עם בתו בודאי מצערת אותו. אבל בהגינות צריך לומר שמסקנתו כי חייה המאכזבים של בתו, אינם ברובם באשמתו הישירה, היא סבירה. וכאן אנו מגיעים לשאלה שאין לה תשובה פשוטה, האם רוב האנשים מאושרים בחייהם יותר מן הפרופ' סטונר? אני מניח כי תשובתך היא, בודאי. אני חושב שחז"ל כיוונו לעניין זה באמרם "אֵין אָדָם יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ" (קהלת רבה). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |