בתשובה להפונז, 02/01/25 15:56
והמשכיל ... 775796
׳רבים מהמסורתיים מצדדים בשיוויון, בדמוקרטיה, בזכויות אדם׳

אני בספק אם אפילו מחצית מהחילוניים (חילוניות היא השקפת העולם לפיה אין לדת מקום במרחב הציבורי)‏1, מצדדים בשיוויון, בדמוקרטיה ובזכויות אדם, וגם אלו שכן מצדדים יצטרכו לעגל הרבה פינות.
———
1 כמה מסורתיים אתה מכיר שמוכנים לקבל את ההגדרה הזאת?
והמשכיל ... 775798
''חילוניות היא השקפת העולם לפיה אין לדת מקום במרחב הציבורי'' - המשפט הזה פשוט לא נכון.
תבחר משפט אחר.

ולגבי המחצית שלך - לכן כתבתי ''רבים מהמסורתיים''. אין פה חפיפה מוחלטת ואפילו ערכים מוחלטים באותו מחנה, זה הכל אנשי קש שאתה זורק עלי.
והמשכיל ... 775801
1. המשפט הזה ״חילוניות היא השקפת העולם לפיה אין לדת מקום במרחב הציבורי" מצוטט מויקי, אמנם בלי אסמכתא, אבל יש ביכולתו לזקק השקפות למספר מילים. אפשר להתווכח עליו, אבל נשאר בסופו של דיאלוג למסקנה שהמרחב *הציבורי* הוא אזור שאמור להיות נקי מדת, כל דת. איזה משפט אתה מציע להגדרת החילוניות (הישראלית) ?

2. אתה אולי מניח שהקירבה בין החילוני למסורתי במעשים של חיי היום-יום מספיקה כדי לקבוע שאין תהום בין הקבוצות. אני גורס שלא. ועל מנת לחזק את גישתי אני פונה להגדרות ולתובנות אודות אותו ׳מסורתי׳ זה נדון ב<תגובה תגובה 749386 > ובאין ספור דיונים כאן באייל ובכלל. למיטב הבנתי ׳התהום׳ בין הקבוצות נפערת בצמתים הדתיים ותהום זאת לרוב לא נסגרת על הקצה והיא תמיד משאירה חרכים וסדקים המתרחבים במשברים דתיים - פוליטיים.
והמשכיל ... 775807
2. אז הגענו לדיון של מה מספיק רחב כדי להגדיר תהום. אני טענתי את שלי, אין הרבה מה להוסיף.
יש לי פתאום איזה רעיון אינטואיטיבי לגבי התהייה שלך על "מה זה בכלל מסורתי", מכיוון אחר לגמרי ומעבר לאוקיינוס: חלק גדול מהאמריקאים שפגשתי ייפלו להגדרה של "מסורתיים" אם נעשה אנלוגיה לישראל. הם לא מבקרים בכנסייה כל שבוע, או בכלל, המנהגים שלהם דומים מאד לאלה של חילוניים, אבל יש להם איזו אמונה כללית בכח עליון נעלם ומיטיב. וכמובן שאין להם שום כוונה שזה ישפיע על חוקי המדינה הרשמיים שבה הם מתגוררים.
והמשכיל ... 775818
א. רוחב התהום אינו משפיע על עומק התהום ומאחר ותהום מוגדר לפי עומקו, אז הגדרת התהום נותרת בעינה. אמנם אם רוחב התהום הוא מזערי במידה כזאת שניתן לדלג בין ׳מסורתי׳ ל׳חילוני׳ מבלי ליפול לתוך התהום, אז אולי אפשרות ההמרה אפשרית. לדעתי, ולמיטב הבנתי והכרתי את הזרמים, אפשרות זאת לרוב קלושה, כי המסורתי בלאוו הכי לא מקיים את רוב המצוות וגם את אלו שהוא מקיים, הוא מקיים כי הן קלות ונעימות לאורח חייו החופשיים והוא אפילו עדיין ׳נהנה׳ מהחברות במועדון היהודים מבלי לשלם דמי חבר גבוהים במיוחד. (ראה ׳יהדות א-לה-קארט'). אולי ׳המסורתי׳ הוא כמעט ׳חופשי׳ מהדתי והחרדי הלא חופשיים וחופשיותו מזכירה חופשיותו של החילוני, אבל האם חופש מקיום המצוות זאת ההגדרה היחידה לחילוניות? אני מסופק. החילוניות זה לא רק אי קיום מצוות מטעמי נוחות.

ב. יש ונדמה שחילוניות היא ביתה החורגת של הפרוטסטנטיות הנוצרית (בדומה לרפורמציה היהודית) וזאת לאור הספקנות המבורכת שהיא זרעה בפילוסופיה המערבית והמדע ולאור השפעותיה על אזרחי אירופה הנוצרית. המנטליות הפרוטסטנטית לגווניה ובמיוחד זאת האמריקאית הצפונית אינה מחויבת למצוות ובפעולות דתיות מעשיות (כמו ביהדות שהיא דת חוקתית ׳קשה׳ במצוותיה) ומכאן שנוכחותה לא קיימת במרחב הציבורי משום שאינה קיימת אלא רק בלבבות מאמיניה. ההפרדה בין הקיסר לכנסייה באה לידי בצורה המיטבית בחוקת ארה״ב המפרידה בין דת למדינה וזאת בגלל שרוב אזרחיה הם דתיים ולא חילוניים ולא ההיפך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים